מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-8 בינואר 2010 ב- Lancet Neurology, עולה כי מתן מוקדם של Aspirin עם Dipyridamole בשחרור מושהה היה יעיל ובטוח כמו מתן מאוחר של התרופות, בחולים לאחר שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (transient ischemic attack, TIA).

לדברי החוקרים, היתרונות של מתן Aspirin עם Dipyridamole בשחרור מושהה לצורך מניעה כרונית של שבץ הם ידועים. עם זאת, לא ברור האם התרופות יעילות כטיפול מוקדם בחולים לאחר TIA או שבץ איסכמי. מטרת המחקר הייתה להשוות בין מתן משולב של 2 התרופות לחולים ב-24 השעות הראשונות לאחר TIA או שבץ, או לאחר 7 ימים מהאירוע בהם טופלו החולים באספירין בלבד.

מחקר ה-EARLY הינו מחקר תווית פתוחה, אשר כלל 543 משתתפים שפנו לטיפול בשל תסמינים של שבץ איסכמי חריף וחסר נוירולוגי.  החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת אספירין במינון 25 מ”ג יחד עם דיפירידמול בשחרור מושהה במינון 200 מ”ג פעמיים ביום בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים (n=283), או לאחר 7 ימי טיפול באספירין בלבד במינון 100 מ”ג ליום (n=260). הטיפול ניתן לחולים למשך עד 90 ימים. יעד המחקר העיקרי היה ציון ה- modified Rankin scale לאחר 90 יום, שהוערך בצורה טלפונית. בנוסף בדקו החוקרים יעד יעילות ובטיחות משולב, שכלל הערכה של תמותה ואירועים ווסקולאריים דוגמת שבץ, TIA, אוטם לבבי לא פטאלי וסיבוכי דימום מז’ורי.

מתוצאות המחקר עולה כי 56% מהחולים בקבוצת הטיפול המוקדם ו-52% מהחולים בקבוצת הטיפול המאוחר דיווחו כי לא סבלו מהגבלה כלל או שסבלו מהגבלה קלה בלבד לאחר 90 יום מהאירוע. כמו כן, ב-28 חולים בקבוצת הטיפול המוקדם ו-38 בקבוצת הטיפול המאוחר נמצא אירוע הנכלל ביעד המחקר המשולב (HR 0.73, 95% CI 0.44-1.19, p=0.20).

החוקרים מדווחים כי ב-75% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול המוקדם התרחשו אירועים שליליים, לעומת 68% בקבוצת הטיפול המאוחר (p=0.063). עם זאת, בקבוצת הטיפול המאוחר התרחש מספר מעט גבוה יותר של אירועים חמורים, בייחוד שבץ חוזר, בהשוואה לקבוצת הטיפול המוקדם (18% לעומת 16% בהתאמה, p=0.43).

הם מוסיפים כי תופעות לוואי תרופתיות לא-חמורות היו שכיחות יותר בקבוצת הטיפול המוקדם לעומת הטיפול המאוחר, באופן מובהק סטטיסטית (28% לעומת 21%, p<0.0001). בין תופעות הלוואי שדווחו ניתן לציין כאבי ראש, בחילה והקאה.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי לא נמצא הבדל בין מתן מוקדם או מאוחר של אספירין ודיפירידמול בשחרור מושהה, למטרת מניעה שיניונית בחולים לאחר שבץ.

בתגובה שפורסמה למאמר נכתב כי המחקר מספק נתונים על הבטיחות והיעילות האפשרית של טיפול מוקדם באספירין ודיפירידמול לאחר שבץ או TIA. עם זאת, תוצאות המחקר אינן חד משמעיות ועל כן בשלב זה עדיין לא ברור האם טיפול נוגד טסיות מוקדם בחולים לאחר שבץ הוא שימושי.

Lancet Neurology, 2010

למאמר התגובה ב- Lancet Neurology

לידיעה ב-NeLM