במאמר שפורסם ב-Lancet קבוצת ERFC (Emerging Risk Factors Collaboration) מדווחת על מטה-אנליזה להערכת עוצמת ואופי הקשר בין ריכוז CRP (C-Reactive Protein), גורמי סיכון קרדיווסקולאריים מוכחים והסיכון לתחלואה.

החוקרים ערכו מטה-אנליזה שכללה רשומות אודות 160,309 משתתפים ללא היסטוריה של מחלת כלי דם (1.31 מיליון שנות-אדם בסיכון,  27,769 מקרי תחלואה פטאליים ולא-פטאליים) מ-54 מחקרים פרוספקטיביים, ארוכי-טווח.

מהתוצאות עולה כי ריכוז CRP נותר קבוע במהלך מספר שנים, בדומה לערכי כולסטרול כללי וערכי לחץ הדם הסיסטולי. בחולים ללא מחלת כלי דם, זוהה קשר לוג-ליניארי בין ריכוז CRP ובין הסיכון למחלת לב כלילית, שבץ איסכמי ותמותה על-רקע מחלות כלי-דם ומחלות אחרות (כולל מספר ממאירויות ומחלות נשימתיות). הקשרים הללו נותרו לאחר ניתוח שלא-כלל מעשנים ואת שנות המעקב הראשונות.

תקנון למספר גורמי סיכון מקובלים וריכוז פיברינוגן החליש משמעותית את הקשר בין ריכוז CRP וסיכון למחלת לב כלילית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי קיים קשר רציף בין ריכוז CRP ובין הסיכון למחלת עורקים כליליים, שבץ איסכמי, תמותה וסקולארית, ותמותה על-רקע מספר ממאירויות ומחלות ריאה. החשיבות של CRP במחלות אלו אינה-ידועה. הקשר עם מחלת כלי דם איסכמית תלוי ברובו בגורמי סיכון מקובלים ומדדי דלקת אחרים.

במאמר מערכת שהתייחס לממצאי המחקר נכתב כי התוצאות יעוררו שוב את הויכוח בנוגע לחשיבות CRP בגישה הקלינית לחולים, כולל חשיבותו בקבלת החלטות הנוגעות למניעה ראשונית של מחלות קרדיווסקולאריות ואם קיים קשר סיבתי בהתפתחות תחלואה קרדיווסקולארית. הכותבים מדגישים כי ניתן לפתור את המחלוקת באמצעות מחקרים אקראיים עם תרופות המכוונות באופן ספציפי ל-CRP, ובימים אלו עובדים על תכשירים מסוג זה. הם מציינים כי גם אם CRP אינו מהווה גורם סיבתי בהתפתחות טרשת עורקים וקרע פלאק טרשתי, עדיין ייתכן כי מדובר בכלי חשוב מאוד בתחום הקרדיווסקולארי.

מניתוח פוסט-הוק של מחקר AFCAPS-TexCAPS עולה כי כמניעה ראשונית, Lovastatin משתלם יותר מבחינת עלות-תועלת בחולים עם ריכוזי CRP גבוהים. כמו כן, במחקר JUPITER מצאו החוקרים כי בנבדקים עם ערכי LDL תקינים יחסית וריכוז CRP של מעל 2 מ”ג לליטר, Rosuvastatin (קרסטור) הביא לירידה בסיכון הקרדיווסקולארי. למעשה, הירידה בערכי LDL ו-CRP תחת טיפול בסטטינים ניבאה את התועלת של טיפול זה. לכן, גם אם יתברר כי אין קשר סיבתי ישיר בין CRP ובין מחלה קרדיווסקולארית, הוא עדיין עשוי לסייע בזיהוי חולים בסיכון קרדיווסקולארי ולהעריך את התועלת של ההתערבויות השונות.

Lancet early online publication, 22nd December 2009

לידיעה ב-NELM

הערת מערכת:

בהמשך לידיעה זו, אתם מוזמנים לעיין במאמר נוסף שפורסם באתרנו בימים האחרונים, בהמלצת פרופ’ מיכאל מאיר, בנוגע להשפעה המגנה של CRP בחולים עם ARDS