מאת ד”ר בן פודה שקד 

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון American Journal of Clinical Nutrition עולה כי דיאטה עתירת חלבון אשר משכה שבוע אחד בלבד עשויה לשנות את ההמודינאמיקה הכלייתית ואת ההפרשה הכלייתית בקרב גברים צעירים ובריאים. על פי ממצאיהם אלו, מציעים החוקרים כי יש להקדיש תשומת לב רבה יותר להשפעות השליליות האפשריות של תזונה עתירת חלבון על הכליה.

החוקרים מסבירים כי תזונה עתירת חלבון הינה פופולרית ועשויה להיות יעילה (בירידה במשקל), ואולם במחקרם זה מצאו כי תזונה עתירת חלבון וקצרת טווח הינה בעלת השפעה כלייתית, עם עלייה בתפוקת הפילטרציה. בטווח הארוך, תזונה זו עלולה לדבריהם להשפיע בצורה שלילית על הכליה. עלה בידם להראות מספר שינויים ביוכימיים בדם ובשתן בעקבות תזונה עתירת חלבון אשר עלולים להיות מזיקים בטווח הארוך, לטענתם.

במחקר נכללו 24 מתנדבים גברים צעירים ובריאים, אשר הוקצו אקראית לתזונה עתירת חלבון (2.46 גרם לק”ג ליום) או לחילופין לתזונה עם כמות רגילה של חלבון (1.18 גרם לק”ג ליום) למשך שבעה ימים. בתום פרק זמן נוסף שלאחר התזונה האמורה, הועברו המשתתפים לסוג האחר של התזונה למשך שבעה ימים נוספים. החוקרים מציינים כי הצריכה הקלורית הייתה כמעט זהה בין שתי הקבוצות, וכך היה גם עם היחס של חלבון ממקור צמחי.

החוקרים מדווחים כי קצב הסינון הגלומרולארי (GFR) הממוצע היה גבוה משמעותית בתום התזונה עתירת החלבון (141 מ”ל לדקה) לעומת התזונה עם כמות החלבון הרגילה (125 מ”ל לדקה; p < 0.001). יחס הפילטרציה (Filtration fraction) היה גבוה משמעותית אף הוא בקרב הנבדקים שסיימו דיאטה עתירת חלבון (23% לעומת 28%; p < 0.05). בנוסף, הראו המשתתפים עליות משמעותיות ברמות ה-Blood Urea Nitrogen (BUN) (19 לעומת 14 מ”ג לדציליטר), וכן ברמות החומצה האורית, גלוקגון, אלבומין בשתן והפרשת האוריאה. בהינתן שינויים אלו, החוקרים מסיקים כי יש להתייחס במידה של זהירות לדיאטה עתירת חלבון.

רוצים להביע את דעתכם? בואו להשתתף בדיון בפורום e-med.healthclub

Am J Clin Nutr 2009;90:1509-1516

לידיעה במדסקייפ