יתר לחץ-דם סיסטולי אינו שכיח בחולים המאושפזים עקב אי-ספיקת לב אקוטית, אך על-פי מחקר חדש, הוא עשוי להגן מפני תמותה בזמן האשפוז ואף מספר חודשים לאחר השחרור מבית החולים, ללא קשר לתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל בזמן הקבלה לאשפוז.

התמותה בזמן אשפוז בחולים עם אי-ספיקת לב השתנתה ביחס הפוך ללחץ הדם הסיסטולי (SBP) שלהם בזמן קבלתם לאשפוז, והייתה גבוהה פי ארבעה כאשר ה- SBP היה נמוך מ-120 מ”מ כספית, בהשוואה ללחץ דם הגבוה מ-161 מ”מ כספית.

יתר לחץ דם נפוץ מאוד בחולים המאושפזים עם כשלון לבבי, הן בחולים עם תפקוד סיסטולי ירוד והן בחולים עם תפקוד שמור. במסגרת המחקר, יותר משליש מהחולים שהיו עם הפרעה סיסטולית של חדר שמאל ויותר ממחצית החולים עם תפקוד שמור שלו היו עם SBP גבוה מ-140 מ”מ כספית בזמן קבלתם לאשפוז.

היחס ההפוך בין SBP בקבלה ובין התמותה בזמן האשפוז התייחס לשתי קבוצות החולים. תמותה לאחר השחרור עלתה אף היא משמעותית עם הירידה ב-SBP בזמן הקבלה, ללא קשר לטיפול במרחיבי כלי דם או בגורמים יונוטרופיים, בתת קבוצה במחקר שהייתה במעקב למשך 2-3 חודשים.

לדברי החוקרים, האנליזה מראה כי SBP בזמן הקבלה הינו גורם פרוגנוסטי בלתי תלוי בחולים המאושפזים עם אי ספיקת לב, ובעל השלכות על הטיפול. לדבריהם, SBP גבוה נראה כסיגנל ספציפי לתהליך פתופיזיולוגי, השונה מהתהליך הבסיסי הקיים בחולים עם SBP נמוך. מכיוון שהמאפיינים והתוצאות שונים בקרב חולי אי-ספיקת לב עם רמות משתנות של SBP, הניהול של חולים אלה צריך להשתנות בהתאם ל- SBP בזמן הקבלה.

התוצאות בזמן האשפוז כללו חולים שהתקבלו עם אי ספיקת לב ב-259 בתי חולים שונים. במחקר כולו ובתת קבוצה של 5791 חולים שהיו במעקב לאחר השחרור, SBP בזמן הקבלה נמצא כגורם מנבא משמעותי לתמותה, לאחר תיקון לפרטים דמוגרפיים, המודינאמיים, תפקוד כלייתי וקריטריונים לטיפול תרופתי.

בערכי SBP נמוכים מ-160 מ”מ כספית בזמן הקבלה, hazard ratio לתמותה בזמן האשפוז עלה ב-21% (רווח בר סמך 95%, 1.17-1.25) על כל ירידה ב-10 מ”מ כספית; הסיכון לא השתנה בערכי SBP הגבוהים מ-160 מ”מ כספית. בנוסף, על כל ירידה ב-10 מ”מ כספית ב-SBP, ה-hazard ratio לתמותה לאחר השחרור מבית החולים עלה ב-18% (רווח בר סמך 95%, 1.10-1.26), וה-hazard ratio עבור תמותה או אשפוז חוזר עלה ב-5%.

משך האשפוז הממוצע ירד אף הוא עם העלייה ב-SBP בקבלה, ללא קשר לתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל; בקבוצה הכוללת, הוא ירד מ-6.5 ימים בחולים עם SBP נמוך מ-120 מ”מ כספית ל-5.1 ימים, בחולים עם לחצים הגבוהים מ-161 מ”מ כספית (0.001>P). שיעור אשפוזים חוזרים 60-90 יום לאחר השחרור לא השתנה משמעותית בכלליות או בין תת הקבוצות.

לדברי החוקרים, קיימת נטייה לשים דגש על ה- ejection fraction של חדר שמאל, שאינו מהווה גורם מכריע מבחינת התוצאות הקליניות, בזמן ש- SBP בקבלה, שאינו זוכה להתייחסות רבה, הינו גורם מנבא גדול הרבה יותר לתמותה בחולים אלה.

JAMA. 2006;296:2217-2226, 2259-2260

לידיעה במדסקייפ