שימוש במינונים גבוהים של Diovan HCT(R) valsartan/hydrochlorothiazide, (או Co-Diovan בארץ) שאושרו לאחרונה, בארצות-הברית, מסייע למספר רב של חולים שהיה קשה לטפל בהם להגיע במהרה ליעד ערכי לחץ הדם שלה.

 על-פי ממצאים שהוצגו בכנס המדעי השנתי של ה-American Society of Hypertension, Inc. (או ה-ASH) ופורסמו לאחרונה, Diovan הפחית את רמות הסמן הדלקתי high sensitivity C-reactive protein (או hsCRP), ללא תלות ביעילותו המוכרת בהפחתת לחץ הדם. המחקר מעיד גם כי Diovan ו-Diovan HCT מסייעים למספר גדול של חולים הסובלים מלחץ דם גבוה באופן חמור (הקרוי “stage 2”), שהיה קשה לטפל בהם, להגיע במהירות לערכי המטרה של לחץ הדם.

רמות hsCRP מוגבהות שכיחות בקרב חולים המצויים בסיכון מוגבר לארועים קרדיווסקולרים, מסביר ד”ר Ridker, החוקר הראשי במחקר ה-Val-MARC trial (ה-Valsartan-Managing blood pressure Aggressively and evaluating Reductions in hsCRP). הוא מוסיף כי עד כה, סטטינים היו התרופות היחידות שהוכרו כמפחיתות רמות hsCRP, ובמחקר זה נמצא כי טיפול ביתר לחץ דם באמצעות valsartan עשוי גם הוא להפחית את רמותיו של סמן דלקתי חשוב זה.

 הממצאים החדשים עולים ממחקר קליני גדול ואקראי שבו השתתפו 1,668 חולים הסובלים מיתר לחץ דם. ה-Val-MARC הוא המחקר הגדול ביותר שבחן האם תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, במיוחד Diovan ו-Diovan HCT, עשויות להוריד את רמות ה-hsCRP, בנוסף לטיפול יעיל ביתר לחץ דם מדרגת stage 2.

ה-Val-MARC נערך ב-384 מרפאות משפחה בארצות-הברית בקרב מגוון גדול של חולים שהיה קשה לטפל בהם, כולל חולים ממוצא אפריקני-אמריקאי, היספני, חולים סוכרתיים וקשישים.

במחקר ה-Val-MARC, הירידה שנצפתה ברמות ה-hsCRP לאחר מתן Diovan הופיעה בכל תת-הקבוצות של הנבדקים במחקר, כולל חולים שנטלו סטטינים. בנוסף נמצא כי Diovan HCT, גרר ירידה של שתי ספרות בערכי לחץ הדם עד ל-27 מ”מ כספית בלחץ הסיסטולי ו-14מ”מ כספית בלחץ הדיאסטולי (ערך P <.0001 בהשוואה למצב בתחילת המחקר).

אחד המשתתפים בכינוס, ד”ר Gatlin מחברת Novartis, מסביר כי ישנו צורך בפיתוח אפשרויות טיפול יעילות יותר בכדי לסייע לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם לטפל בבעיה. הוא מוסיף כי ה-Val-MARC הינו ההשג האחרון בתוכנית המחקר הקליני המתמשכת בנוגע ל-Diovan והוא מספק מידע בנוגע ליעילות התרופה.

תוצאות ה-Val-MARC ימשיכו להבדק בעתיד במסגרת מחקר ה-MADE-ITT, שיבחן את השפעות מתן ה-Diovan, ה-Diovan HCT, וה-hydrochlorothiazide בלבד על הרגישות לאינסולין ועל מגוון סמנים דלקתיים, כולל ה-hsCRP. בין המחקרים האחרים הנערכים כיום, ה-NAVIGATOR הוא מחקר שתוכנן לבחון את התקדמות ומניעת סוכרת ומחלות קרדיווסקולריות.

 מחקרים שהושלמו בנוגע ל-Diovan הינם ה-VALUE שנערך בקרב חולים הסובלים מיתר לחץ דם ומצויים בסיכון לארועים קרדיווסקולרים, ה-VALIANT, שנערך בקרב חולים שחוו התקף לב, וה-Val-HeFT, שנערך בקרב חולים שסבלו מכשל לב.

כיום, Diovan HCT מספק לרופאים טווח רחב של מינונים אפשריים לטיפול בחולים. בארצות הברית סובלים יותר מ-65 מיליון אנשים מיתר לחץ דם, ומספר גדול של אנשים סובלים מהצורה החמורה יותר של הבעיה, מדרגת stage 2. למעשה, הסיכון למחלה קרדיווסקולרית מוכפל עם כל עליה בשיעור של 20/10 מ”מ כספית בלחץ הדם, בהשוואה לערכים התקינים של 115/75 מ”מ כספית.

במחקר ה-Val-MARC הושוותה יעילות השימוש ב-Diovan בלבד (במינון של 160 מ”ג שטוטר עד 320 מ”ג בשבוע השני) לעומת Diovan HCT (במינון של 160/12.5 מ”ג שטוטר עד 320/12.5 בשבוע השני) כטיפול ראשוני ב-1,668 חולים הסובלים מיתר לחץ דם מדרגת stage 2 (שהוגדר כלחץ דם סיסטולי בין 160-180 מ”מ כספית ולחץ דם דיאסטולי בין 100-109 מ”מ כספית).

המחקר תוכנן לבחון את השפעת ה-Diovan על רמות ה-hsCRP ולבדוק האם השפעה זו קשורה או בלתי-תלויה בהפחתת לחץ הדם. נקודות הסיום העיקריות מבחינת ערכי לחץ הדם והדלקת נמדדו כעבור 6 שבועות. לאחר 6 שבועות של טיפול, הורשו הרופאים להוסיף לטיפול עוד 12.5 מ”ג של hydrochlorothiazide במידה ועדיין לא הושגה בקרה על לחץ הדם של החולה.

השינוי החציוני ברמות ה-hsCRP מתחילת המחקר ועד סיום 6 שבועות הטיפול ב-Diovan עמד על ערך של 0.12- מ”ג לליטר, בהשוואה ל-0.05+ בקבוצת ה-Diovan HCT, המתאים להבדל של 13.3% בין שתי קבוצות הטיפול (P <.001). לא נמצא קשר בין השינוי ברמות ה-hsCRP לבין הירידות בלחץ הדם, דבר המעיד כי ההשפעה מפחיתת רמות ה-hsCRP של התרופה אינן תלויות ביעילות הפחתת לחץ הדם שלה.

 ערכי לחץ הדם ההתחלתיים היו 164/101 מ”מ כספית ו-165/101 מ”מ כספית בקבוצת ה-Diovan וה-Diovan HCT, בהתאמה. כעבור 6 שבועות של טיפול, ערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי של הנבדקים בקבוצת ה-Diovan פחתו בשיעור חציוני של 18 מ”מ כספית ו-9 מ”מ בספית, בהתאמה (P <.0001 בהשוואה לתחילת המחקר). ערכי לחץ הדם פחתו אחר-כך בשיעור חציוני של 22 מ”מ כספית ו-12 מ”מ כספית (P <.0001) בסיום 12 שבועות למחקר, לאחר שהרופאים הורשו לרשום את המינון החזק יותר של ה-Diovan HCT.

ערכי לחץ הדם של החולים בקבוצת ה-Diovan HCT פחתו בשיעור של 25 מ”מ כספית ו-14 מ”מ כספית (לחץ סיסטולי ולחץ דיאסטולי, בהתאמה, P <.0001) כעבור 6 שבועות של טיפול, ובסיום 12 שבועות הופיעה ירידה נוספת ביחס לערכים ההתחלתיים, בשיעור חציוני של 27 מ”מ כספית ו-14 מ”מ כספית (P <.0001), בהתאמה, עם מתן הרשות להגברת הטיפול על-ידי הרופאים.

התגובה בערכי לחץ הדם היתה עקבית בקרב כל אוכלוסיות החולים שנבדקו. לאחר שהחולים שסבלו מדרגת חומרה stage 2 טופלו לאורך שבועיים באמצעות המינון ההתחלתי של 160 מ”ג Diovan או 160/12.5 מ”ג Diovan HCT, השיגו 22% ו-37% מהם, בהתאמה, את ערכי המטרה מבחינת לחץ דם של פחות מ-140/90 מ”מ כספית. כעבור 6 שבועות, עמדו שיעורים אלה על 32% ו-48% מהחולים, בהתאמה, וכעבור 12 שבועות עך 42% ו-52% מהחולים בשתי הקבוצות, בהתאמה.

במחקר ה-Val-MARC נמצא כי גם Diovan וגם Diovan HCT נסבלו היטב עם שכיחות נמוכה של תופעות לוואי. כצפוי, בקרב החולים שטופלו באמצעות Diovan HCT הופיעו שיעורים גבוהים יותר של סחרחורות בהשוואה לחולים שטופלו באמצעות תרופה יחידה (8.5% לעומת 4.7%, בהתאמה, P=0.002). פרט לכך לא דווח על הבדלים משמעותיים בשיעור תופעות הלוואי שנצפו בין שתי קבוצות הטיפול.

לידיעה ב-doc’s guide