קרדיולוגיה

סטטינים וחוסמי בטא קשורים להפחתה בחומרת הופעת התסמינים של מחלת לב כלילית ? (Ann Intern Med)

מחקר אפידמיולוגי בקרב אנשים הסובלים ממחלת לב כלילית (CHD) מצא שמטופלים שעברו אוטם חריף של שריר הלב (AMI) נטו להשתמש פחות בחוסמי בטא וסטטינים מחולי CHD אחרים שסבלו מתעוקה יציבה ( stable angina ).

מחקר מבוקר מקרה זה כלל 916 חולים שהופעת ה-CHD הראשונה שלהם הייתה או AMI ו-468 מטופלים שהמחלה הופיעה אצלם לראשונה בצורה של תעוקה יציבה. החוקרים בחנו את מאגרי המידע של הטיפול התרופתי בחולים אלה, אספו מידע של סגנון חיים ונתונים דמוגרפיים וניסו לבחון את הקשר בין הטיפול התרופתי לחומרת ה-CHD במשתתפים.

המימצאים הראו  כי החולים שסבלו מ-AMI נטו להיות גברים, מעשנים, בעלי יתר לחץ דם, לא פעילים גופנית בהשוואה לסובלים מתעוקה. כאשר נותח המידע המתייחס לטיפולים התרופתיים נמצא הבדל גדול ומובהק סטטסיטי באשר לשימוש בסטטינים (רק 19% בקרב אלו שסבלו מ-AMI לעומת 40% מאלו שסבלו מתעוקה יציבה), וחוסמי בטא (19% לעומת 48% בהתאמה).

החוקרים מסכמים ששימוש לאחרונה של סטטינים וחוסמי בטא קשור ביחס סיכון נמוך יותר לאירועי MI מאשר לתעוקה יציבה בחולים חדשים של CHD . החוקרים מזהירים שהמחקר אינו יכול להוכיח שהתופעה נגרמת כתוצאה מהשינוי בטיפול התרופתי אלא רק מצביעה על קשר, ושיש צורך כמובן במחקר קליני התערבותי לצורך כך. עם זאת, הם מציינים ששימוש רחב יותר בסטטינים וחוסמי בטא בקבוצות סיכון עשוי גם למנוע CHD וגם להפחית את הסיכון לאירועים חמורים של AMI בקרב חולי CHD ול”המירם” לאירועים פחות מסוכנים כמו תעוקה יציבה.

Ann Intern Med 2006; 144: 229-38

הערת המערכת: בעוד שנראה שיש קונצנזוס בשימוש מונע בסטטינים בקבוצות הנמצאות בסיכון ל-CHD , יש פחות ופחות הסכמה לגבי השימוש בחוסמי בטא בטיפול ביתר לחץ דם, בעיקר באוכלוסיה מבוגרת. במחקר זה לא הפרידו החוקרים בין שתי התרופות ולכן את  המימצאים, שממילא כפי שהמחברים עצמם כותבים, יש לקבל בזהירות רבה בגלל שמדובר במחקר תצפיתי בלבד, בעיתיים גם מבחינה זו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שונות רבה יותר בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לתסחיף סיסטמי/אירוע מוחי איסכמי ותמותה מכל-סיבה בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בנוכחות סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות בריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לסיבוכים […]

  • תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת RMD Open עולה קשר בין מדדי דלקת ופעילות דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובין סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים שאינם תחת טיפול ביולוגי, אך בקרב אלו תחת טיפול ב-Biologic DMARDS, רמז להשפעה מגנה אפשרית של טיפול ביולוגי מפני מחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, גם במקרים בהם […]

  • ריאיון עם ד

    ריאיון עם ד"ר אביטל פורטר ופרופ' אלון אייזן לקראת כנס לב האישה הקרוב

    לפניכם ראיון קצר בהשתתפות ד”ר אביטל פורטר, מנהלת מרפאת לב האישה במרכז הרפואי ע”ש רבין ומייסדת כנס לב האישה ופרופ’ אלון אייזן, מזכיר האיגוד הקרדיולוגי בישראל, לציון עשור לכנס לב האישה. הכנס יתקיים בין התאריכים 12 עד 14 בספטמבר 24 במלון נבל דוד, כפר נחום. לפרטים ולהרשמה לחצו כאן

  • אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

    אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

    בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה