קרדיולוגיה

רה-פרפוזיה מכנית בחולים הסובלים מאוטם לב אקוטי ומגיעים לטיפול יותר מ-12 שעות לאחר הופעת הסימפטומים (JAMA)

תוצאותיו של מחקר המפורסם לאחרונה מעידות כי נקיטת אסטרגיה טיפולית פולשנית מועילה בחולים הסובלים מאוטם לב אקוטי עם עליה בסגמנט ה-ST בא.ק.ג. (STEMI), גם כשהם מגיעים לקבלת טיפול כעבור יותר מ-12 שעות ממועד הופעת הסימפטומים.

עד-כה, לא נערכו מחקרים ספציפיים מתוכננים לבדיקת תפקיד מתן התערבות קורונרית ראשונית דרך העור לחולים הסובלים מ-STEMI המגיעים לקבלת טיפול יותר מ-12 שעות לאחר הופעת הסימפטומים. הקוים המנחים העכשוויים אינם ממליצים על מתן טיפול רה-פרפוזיה בחולים אלה.

מטרת המחקר היתה לבדוק האם נקיטת אסטרטגית טיפול פולשנית מיידית קשורה לירידה בגודל האוטם בחולים הסובלים מ-STEMI, המגיעים לקבלת טיפול כעבור 12-48 שעות לאחר הופעת הסימפטומים, ולהשוות בינה לבין אסטרטגית הטיפול השמרנית הקונבנציונאלית.

במחקר מבוקר, אקראי, בין לאומי ורב מרכזי בעל מבנה open-label שנערך בין מאי 2001 לדצמבר 2004 השתתפו 365 חולים בגילאי 18-80 שנים שאובחנו ב-STEMI בין 12-48 שעות לאחר הופעת הסימפטומים. הנבדקים חולקו באקראי לקבוצה של 182 חולים שקיבלו טיפול באסטרטגיה פולשנית שהתבססה ברובה על החדרת סטנט קורונרי עם abciximab ולקבוצה של 183 חולים שטופלו באסטרטגיה הקונבנציונאלית השמרנית.

נקודת הסיום העיקרית של מחקר היתה גודל האוטם הסופי בחדר שמאל, על-פי בדיקת CT שבוצעה בין 5-10 ימים לאחר החלוקה האקראית בקרב 346 חולים (95.1%). נקודות הסיום המשניות כללו פטירה, והתרחשות התקף לב חוזר או שבץ בתוך 30 ימים.

גודל האוטם הסופי בחדר השמאלי היה קטן משמעותית בחולים בקבוצת הטיפול הפולשני (ערך חציוני של 8.0%, עם IQR של 2.0%-15.8%) לעומת חולים בקבוצת הטיפול השמרני (ערך חציוני של 13.0%; עם IQR של 3.0%-27.0%; ערך P<.001). ההבדל הממוצע בגודל האוטם הסופי בין שתי הקבוצות עמד על ירידה בערך של 6.8% (עם 95%CI, של 10.2%-3.5%). נקודות הסיום המשניות שהיו פטירה, הישנות של התקף הלב או שבץ בתוך 30 ימים התרחשו ב-8 (4.4%) חולים בקבוצת הטיפול הפולשני וב-12 (6.6%) חולים בקבוצת הטיפול השמרני (ערך RR של 0.67; 95%CI, 0.27-1.62; ערך P = .37).

החוקרים מסיקים כי אסטרטגיה המבוססת על החדרת סטנט עם שימוש ב-abciximab מפחית את גודל האוטם בחולים הסובלים מ-STEMI אקוטי ללא סימפטומים עיקשים המגיעים לטיפול בתוך 12-48 שעות לאחר הופעת הסימפטומים.

JAMA. 2005;293:2865-2872.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה