על-פי מחקר חדש, metoprolol ו-propranolol פוגעים בתיפקוד הריאתי בחולים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). החוקרים ממליצים לשקול השפעה זו למול היתרון הקרדיווסקולרי שנגרם בשל מתן התרופות.
החוקרים מסבירים כי ידוע שחסמי ביתא מגבירים את תגובתיות היתר של דרכי האויר (AHR) בחולי אסטמה, אך עד כה לא היה ברור האם קיימות השפעות שליליות גם בחולי COPD.
החוקרים הישוו בין השפעותיהם של שלושה חסמי ביתא (metoprolol, propranolol ו-celiprolol) על ערכי ה-FEV1 ועל תגובתיות היתר של דרכי האויר (הבדיקות נערכו באמצעות בדיקת כיווץ דרכי האויר המושרית באמצעות methacholine) בקרב 15 חולים הסובלים מ-COPD בדרגת חומרה מתונה עד בינונית. מיד לאחר ביצוע בדיקת האתגר ניתן לחולים formoterol, ביתא אגוניסט בעל פעילות ממושכת, וערך ה-FEV1 נמדד שנית.
החוקרים מציינים כי propranolol הוא חסם ביתא בלתי-סלקטיבי וכי metoprolol הוא חסם ביתא בעל סלקטיביות לבבית. גם ל-celiprolol סלקטיביות לבבית ויש לו סלקיטיביות אדרנרגית נוספת בכמה אתרים אחרים.
מתן celiprolol לא גרר שינוי בעל משמעות סטטיסטית בערכי ה-FEV1 או ה-AHR בהשוואה למתן פלצבו.
החוקרים כותבים כי נראה שמתן celiprolol במינון שבו השתמשו במחקר הינו בטוח לשימוש משום שאיננו משנה את התיפקוד הריאתי וה-AHR ואיננו פוגע ביכולת ההתאוששות של דרכי האוויר המכווצות
במתן אגוניסט אדרנרגי של ביתא 2.
בניגוד לכך, מתן propranolol נקשר לירידה בעלת מובהקת סטטיסטית בערך ה-FEV1 ולעליה בעלת מובהקות סטטיסטית בערך ה-AHR. הטיפול באמצעות propranolol נקשר גם לשיפור איטי יותר בערך ה-FEV1 לאחר שאיפת formoterol.
מתן metoprolol פגם בערך ה-AHR, אך לא פגע באופן מובהק סטטיסטית בערך ה-FEV1.
החוקרים מסכמים כי בחולי COPD יכולות להופיע השפעות ריאתיות שונות במתן סוגים שונים של חסמי ביתא.
הם מוסיפים כי לכן יש לשקול את ההשפעות הקרדיווסקולריות החיוביות המצופות במתן חסם ביתא למול ההשפעות לרעה המצופות בריאות, בייחוד במהלך השימוש בחסמי ביתא בלתי-סלקטיביים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!