REVASC – אנגיוגנזיס בעזרת VEGF

מחקר מבוקר רב מרכזי – מעקב 26 שבועות להערכת יעילות ובטיחות BIOBYPASS) AdGV VEGF121.10)

רקע: חולים בתעוקת חזה עם עורקים כליליים שלא יכולים לעבור רווסקולריזציה מטופלים כיום בטיפול תרופתי מקסימלי. אפשרות טיפולית חדשנית היא הזרקת גן המספק גורמי גדילה לאנגיוגנזה, לגרום יצירת כלי דם קולטרלים. זהו המחקר הגדול המבוקר הראשון לצורכי “הוכחת התיזה” של שימוש בגנים לאנגיוגנזה בקרדיולוגיה.

הגן נישא על גבי אדנו-וירוס חסר יכולת שכפול הנושא את הטרנסגן המקודד לגורם גדילה של אנדותל כלי דם מספר 121 (VEGF 121).

שיטות: הגן ניתן בזמן ניתוח מיניטורקוטומיה ע”י 30 הזרקות תוך מיוקרדיאליות לדופן החופשית של החדר השמאלי. חולים מתאימים חולקו באופן אקראי לקבל טיפול תרופתי מקסימלי (35 חולים) או את הגן (32 חולים).

במהלך המחקר הוצאו מספר חולים משני הקבוצות לאור שיבוש משמעותי של הפרוטוקול כפי שתוכנן מראש, ונותרו לצורכי אנליזה 27 מטופלים לעומת 29 ביקורת.

המעקב היה לפי בדיקות מבחני מאמץ (פרוטוקול ACIP) ונמדד הזמן עד צניחת ST של 1 מ”מ בשבוע 12 ושבוע 26.

תוצאות: בקרב המטופלים נצפה שיפור משמעותי בזמן שנמדד במבחן המאמץ במדידה שבוצעה 26 שבועות לאחר הטיפול, עם הבדל משמעותי סטטיסטית. אגב לא היה הפרש בתוצאות בבדיקה שנעשתה בשבוע 12. בשאר המדדים של מבחני המאמץ נצפו שיפורים משמעותיים בשתי הבדיקות כולל זמן עד תעוקה, סך משך המאמץ. בקרב המטופלים נצפו שיפור בדרגת התעוקה לפי החברה הקרדיווסקולרית הקנדית (שיפור לפחות בדרגה אחת על פני סולם הדרגות) באופן משמעותי יותר מאשר מטופלי הפלצבו (בשישה שבועות 48% לעומת 10%, ב12 שבועות 82% לעומת 14%, וב26 שבועות 85% לעומת 24%).

בנוסף, בבדיקה לפי שאלון סיאטל להערכת תעוקה נצפו שיפורים משמעותיים יותר בקרב המטופלים. לא היה הבדל בתופעות הלואי. נצפו מעט אירועים קרדיאלים כתוצאה מהניתוח עצמו.

מסקנות: מתן VEGF בעזרת אדנווירוס לחולים במחלת לב איסכמית משפר משמעותית יכולת ביצוע מאמצים ומפחית סימפטומים. ההשפעה ממושכת. הטיפול נסבל היטב.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה