e-med-isral-ribbon

קרדיולוגיה

אי ספיקת לב – אפשריות טיפול חדשניות




תקציר מתוך מאמרו של ג’ון מק-מורי מאוניברסיטת גלזגו, שפורסם לאחרונה בCirculation, עם תוספות מתוך הכנס של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי בנושא אי ספיקת לב באוסלו יוני 2002.

למרות שיפור משמעותי בטיפול בחולי אי ספיקת לב, הרי התחלואה והתמותה עדיין גבוהים. למרות השיפורים המשמעותיים בטכנולוגיות “לב מלאכותי”, בהשתלות לב ואף בהשתלת תאי לב ממקורות שונים לתוך השריר החולה, הרי נראה כי בעתיד הקרוב עדיין נתמקד בגישות תרופתיות חדשות לחולים הכרוניים.

הקדמה קצרה: הבסיס לשימוש בתרופות המשפיעות על המערכת הנוירו-הומורלית באי ספיקת לב.

· תקציר ההסטוריה של הבנת המחלה “אי ספיקת לב” מתחילה בגישה “הכלייתית” שראתה את עודף הנוזלים (בצקת) בריאות ובגפיים כבעיה העיקרית, ולכן התמקדה בטיפול סימפטומטי, כלומר משתנים. התרופות נועדו לכליות.

· בשלב השני, הבנה עמוקה יותר של הבעיה התמקדה ב”לב הכושל” הגורם להצטברות הנוזלים ולאור זאת הטיפול התמקד ב”חיזוק הלב”. דיגיטליס (דיגוקסין) היה הדוגמה העיקרית. לחילופין הגישה היתה הקלה על פעולת הלב ע”י מרחיבי כלי דם למשל ניטרטים. החיפוש התמקד בחומרים סימפטומימטיים. על הרופא המטפל היה “לשמור על לחץ דם” או “לייצב מצב המודינמי”. מתן “חוסמי בטא” לחולים כאלו היה אסור בשום אופן, לאור הבנה זו.

· במהלך 20 השנה האחרונות התפתחה התיאוריה ה”נוירו-הומורלית”, אשר מתמקדת בהשפעה ההדדית של הלב על הכליות ובחזרה, כלומר – הלב (החולה) על הכליות (הסובלות) ובחזרה (הפרשת חומרים הממריצים את הלב, אך בסופו של דבר מזיקים לו) . לאור הבנה מחודשת זו ניתן להבין את התועלת בטיפול בחוסמי בטא, או בספירונולקטון.

· המתווכים הנוספים הממלאים תפקיד במערכת תקשורת זו הינם החלבונים החדשים, למשל אנדותלין, וחומרי תיווך כמו ציטוקינים ורדיקלים חופשיים. המחשבה היא כרגע כי חומרי תיווך אלו מפעילים תהליכים פתופיזיולוגים כמו אפופטוזיס.

· נעשים נסיונות להבין את ההשפעה ההדדית של הלב על שאר הגוף (כליות,…) ולהיפך. כעיקרון הלב הפגוע מתפקד בצורה מופחתת, תפוקת הלב וזרימת הדם מופחתת, והתגובה היא מנגנוני פיצוי אשר מנסים “לשמור” על לחץ דם תקין, כמו גרוי סימפטטי, שחרור רנין והפרשת ואזופרסין. התוצאה המיידית היא עליה בתנגודת הסיסטמית של כלי הדם. התוצאה (הלא רצויה) הינה שיפעול נוירוהומורלי, עליה בביטוי ציטוקינים, שינויים חיסוניים ודלקתיים, ואפילו שינוי ביכולת פיברינוליזיס. ההשפעה הסיסטמית תכלול מועקה חימצונית (סטרס אוקסידטיבי), אפופטוזיס, שינוי בהתבטאות גנים, ושימוש מוגבר בצריכת אנרגיה. בעקבות זאת יש בניה מחודשת של שריר הלב (remodeling) והשפעה על מערכות שונות בגוף, כמו מערכת כלי הדם, הכליות, הריאות, השריר ועוד.

· החידוש של מספר השנים האחרונות הוא כי באי ספיקת לב יש גם תהליכים נוירוהומורלים עם השפעה מטיבה, כמו פפטידים נטריאורטיים.

· ניתן לסכם כי בעצם אי ספיקת לב היא מצב של “חוסר יציבות” נוירוהומורלית, כאשר ההשפעה של התהליכים המזיקים עולה על התהליכים המטיבים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה