קרדיולוגיה

אנוקספרין לעומת הפרין בחולים עם תסמונת כלילית בלתי יציבה – תוצאות לאחר שנת מעקב במחקר ה- ESSENCE.

מחקר ה- ESSENCE בדק את יעילות הטיפול באנוקספרין (הפרין עם משקל מולקולרי נמוך) בחולים עם תסמונת כלילית חריפה. המחקר הראה יתרון לאנוקספרין ב- 14 וב- 30 יום. מטרת העבודה הנוכחית לבדוק האם היתרון לשילוב של אנוקספרין ואספירין על פני הפרין רגיל + אספירין נשמר מעבר לשלב החריף של הטיפול. המאמר הנוכחי בדק את התוצאות לאחר שנה מהגיוס.
במחקר ה- ESSENCE נכללו 3171 חולים עם תעוקת חזה בלתי יציבה במנוחה או אוטם ללא הרמות ST. כל החולים קבלו אספירין ועברו רנדומיזציה להפרין (Unfractionated heparin) לוריד או אנוקספרין תת עורי פעמיים ביום למשך 2.6 ימים. המחקר היה רנדומלי, כפול סמויות (Double blind).
87 חולים מתו ב- 30 הימים הראשונים (2.7%). מידע מלא לגבי שנת מעקב היה קיים ב- 2915 חולים (91.9%).
הארעות מות, אוטם שריר הלב או תעוקת חזה חוזרת ביום ה- 14, יום 30 ולאחר שנה מודגמת בטבלה הבאה:

ה- Odds ratio לפי Intention to treat מצוינים בתמונה הבאה.
מות או אוטם אירעו ב- 13.5% מחולי קבוצת ההפרין לעומת 11.5% בקבוצת האנוקספרין (p=0.082). בתום שנת מעקב 59.4% מהחולים בקבוצת ההפרין עברו צנתור כלילי לעומת רק 55.8% בקבוצת האנוקספרין (p=0.036) ו-41.2% לעומת 35.9% בהתאמה עברו רווסקולריזציה (p=0.002).


לסיכום, בחולים עם תסמונת תעוקתית בלתי יציבה או אוטם ללא הרמת ST, אנוקספרין יעיל יותר מהפרין במניעת מות, אוטם חוזר או איסכמיה חוזרת ובהקטנת הצורך בצנתור אבחנתי וברווסקולריזציה. האפקט הודגם כבר ביום ה- 14 לאחר התחלת הטיפול והתמיד במשך שנה לאחר מכן.

Goodman SG, Cohen M, Bigonzi F, et al. Randomized Trial of Low Molecular Weight Heparin (Enoxaparin) Versus Unfractionated Heparin for Unstable Coronary Artery Disease One-Year Results of the ESSENCE Study. J Am Coll Cardiol 2000;36:693-698.

קישור דרך Siencedirect

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה