כירורגיה לב חזה

התועלת של Ticagrelor במניעה שניונית של אירועים איסכמיים (European Heart Journal )

במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, המעידים כי התועלת של Ticagrelor (ברילינטה) במניעה שניונית בחולים לאחר אוטם קודם של שריר הלב ועם לפחות גורם סיכון אחד הייתה גדולה יותר באלו שהמשיכו בטיפול ללא הפרעה לאחר אוטם שריר הלב, בהשוואה לאלו שחידשו את הטיפול לאחר שהיו יציבים תקופה ארוכה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Ticagrelor הפחית סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בהיקף של 15-16% בחולים עם אוטם שריר לב קודם במחקר PEGASUS-TIMI 54. כעת, הם שיערו כי בחולים שהפסיקו לאחרונה טיפול במעכבי P2Y12, גם שנים לאחר אוטם שריר הלב, קיים סיכון גבוה במיוחד לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ובהם קיים ערך מוסף להמשך או חידוש הטיפול.

משתתפים במחקר סווגו לפי הזמן שחלף מנטילת מנה אחרונה של מעכב P2Y12 (עד 30 ימים, 30-360 ימים, מעל 360 ימים). הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים והיעילות של Ticagrelor נבחנו בין הקטגוריות השונות. בקבוצת הפלסבו, באלו שמרווח הזמן ממנת הטיפול האחרונה היה קצר יותר תועד מספר גדול יותר של גורמי סיכון, אך עדיין סיכון גבוה יותר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (בהשוואה לאלו שנטלו את המנה האחרונה של מעכב P2Y12 למעלה משנה קודם לכן, חושב יחס סיכון של 1.47 לאחר פחות מ-30 ימים מנטילה אחרונה של מעכב P2Y12, 1.28 לאחר 30-360 ימים מנטילה אחרונה). התועלת של Ticagrelor תלויה בזמן שחלף מהמנה האחרונה, עם יחסי סיכון, בהשוואת Ticagrelor לעומת פלסבו, של 0.73, 0.86 ו-1.01, בהתאמה, לפי קטגוריה. התועלת באלו שהפסיקו את הטיפול במעכב P2Y12 עד 30 ימים קודם לכן הייתה דומה, ללא תלות בזמן שחלף מאוטם שריר הלב (עד שנתיים, יחס סיכון של 0.73, שנתיים ומעלה, יחס סיכון של 0.71).

מחקרים נוספים עשויים לסייע להבין טוב יותר את פרופיל החולים לאחר אוטם שריר הלב הצפויים לתועלת מטיפול נוגד-טסיות משולב לללא הפרעה.

European Heart Journal

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה