כירורגיה לב חזה

התועלת של טיפול תרופתי ב-Clopidogrel ו-Ticagrelor לפני PCI בחולים עם אוטם חד של שריר הלב (Eur Rev Med Pharmacol Sci)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בהשוואה לטיפול ב-Clopidogrel (קלופידוגרל) במינון 600 מ”ג, טיפול ב-Ticagrelor (ברילינטה) במינון 180 מ”ג, לפני התערבות כלילית מילעורית (Percutaneous Coronary Intervention), עשוי לעכב ביעילות תגובתיות טסיות בשלב המוקדם של אוטם חד של שריר הלב ולהוביל לתוצאות קליניות טובות יותר ושיעור סיבוכים נמוך יותר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לערוך השוואה בין Clopidogrel ובין Ticagrelor כטיפול לפני PCI בחולים עם אוטם חד של שריר הלב, המיועדים להתערבות כלילית דחופה, ולבחון את הבטיחות והיעילות של התרופות הללו בטיפול באוטם חד של שריר הלב.

בתקופה שבין פברואר 2013 ודצמבר 2014, 74 חולים עם אוטם חד של שריר הלב אושפזו לצורך התערבות כלילית דחופה ונכללו במחקר. המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. המשתתפים בקבוצת המחקר קיבלו טיפול שונה לפני PCI במנת העמסה של Ticagrelor במינון של 180 מ”ג, ואלו בקבוצת הביקורת טופלו במנת העמסה של Clopidogrel במינון 600 מ”ג. לאחר ההתערבות הכלילית, כל החולים קיבלו טיפול פומי ב-Clopidogrel במינון 75 מ”ג, פעם ביום, כטיפול אחזקה, והחולים היו במעקב למשך שבוע אחד בבית החולים ובמעקב למשך חודש נוסף. מדד PAR (Platelet Aggregation Rates) של כל מטופל נבחן לפני מתן הטיפול התרופתי, לאחר 30 דקות, שעתיים, 24 שעות ושבוע לאחר הטיפול.

מהתוצאות עולה כי אין הבדלים מובהקים סטטיסטית במדדי PAR לפני הטיפול בין הקבוצות, בעוד שמדדי PAR היו שונים משמעותית לאחר הטיפול בין הקבוצות, כאשר יעילות התרופות הגיעה לשיא שעתיים לאחר הטיפול. בנוסף, מדדי PAR היו שונים משמעותית בין נקודות הזמן לאחר הטיפול. מהערכת דרגת הזרימה לפי סיווג TIMI עלה כי בקבוצת המחקר, בשישה חולים (16.22%) עמד מדד TIMI על דרגה 2 וב-31 חולים (83.78%) עמד על דרגה 3 ; בקבוצת הביקורת, ב-11 חולים (27.73%) מדד הזרימה עמד על דרגה 2 וב-26 חולים (72.27%) עמד על דרגה 3.

לא תוארו הבדלים משמעותיים במדדי הזרימה לפי סיווג TIMI בין קבוצות הטיפול. לא תועדו מקרים של הישנות, אךבקבוצת המחקר תועד מקרה אחד של דימום מרירית חלל האף וארבעה מקרים של הקאות.עם זאת, בקבוצת הביקורת, תועדה הישנות בארבעה חולים (10.81%), דימום מחלל האף בשישה חולים (16.22%) והקאות ב-11 חולים (29.73%). החוקרים זיהו הבדלים מובהקים בהיארעות אירועים חריגים בין קבוצות הטיפול.

Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2015 Dec;19(23):4636-41

לידיעה ב-PubMed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה