מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: השפעת הלוסרטן (Losartan) על מוות פתאומי בלוקים בסוכרת ויתר לחץ דם: נתונים ממחקר ה-LIFE המתפרסם ב-Lancet.

מניעת מוות פתאומי היא, ללא ספק, מטרה טיפולית חשובה בלוקים במחלת לב כלילית. במחקרים ממושכים, הוכחה יעילותם של חסמי בטא (Beta) כמו אטנולול (Atenolol) בהפחתת שיעור המוות לאחר אוטם שריר הלב ובהפחתת שיעור המוות הפתאומי בחצי.

בחולי סוכרת, בעיקר באלו עם נוירופתיה אוטונומית (Autonomic Neuropathy), השונות בקצב הלב נחשבת כגורם סיכון חשוב למוות פתאומי ולתמותה מכל הסיבות.

יתר על כך, בטא בלוקדה (Beta Blockade) יעילה יותר מאשר טיפול בחסמי האנזים המהפך, ACE Inhibitors, במניעת מוות פתאומי במודל של יתר לחץ דם עם המלווה בהגדלת חדר שמאל. חסמי הבטא מעקבים את ההשפעה הפרו-אריתמית (Pro Arrhythmic) של גירויים סימפתטיים (Sympathetic), עצביים והומורלים (Humoral), ומעכב את ההשפעה הואגלית הנלוות לאיסכמיה.

בקבוצת נבדקים במחקר ה-LIFE, (Lossartan Intervention for Reduction in Hypertension), אשר לקו בסוכרת והגדלת חדר שמאל של הלב, שיעור התמותה מכל הסיבות, ובעיקר מסיבות קרדיו-וואסקולריות, היה נמוך יותר בקבוצת נוטלי הלוסרטן, מאשר בקבוצת מקבלי האטנולול. על סמך נתונים אלו הסיקו כותבי מאמר זה שיתכן והטיפול ב-losartan יביא לשיעור תמותה נמוך יותר ממוות פתאומי מאשר במקבלי האטנולול.

כדי לבדוק טענה זו נבדקה תת קבוצה המונה כ-1200 משתתפים במחקר הLIFE, אשר לוקים בסוכרת וביתר לחץ דם. מחציתם נטלו לוסרטן ומחציתם אטנולול, 85% מהם נטלו גם משתן כטיפול משלים כנגד יתר לחץ דם.

לאחר כ-4 שנות מעקב, נמצא, ששיעור התמותה מסיבות קרדיו-וואסקולריות בכלל, וממחלת לב כלילית, בפרט, היה נמוך יותר בקבוצת המטופלים בלוסרטן. כמו כן שיעור המוות הפתאומי היה נמוך גם הוא, באופן מובהק, בקבוצת המטופלים בלוסרטן.

הירידה בגודל החדר השמאלי בעקבות הטיפול, לא הסבירה את הירידה בשיעור התמותה ממוות פתאומי. ולא נמצא הבדל בין רמות האשלגן בבדיקה האחרונה לפני מות החולה.

לא נמצא הבדל בשיעור התמותה ממוות פתאומי בקרב כלל משתתפי מחקר ה-LIFE אשר אינם לוקים בסוכרת בין קבוצת מקבלי הלוסרטן ומקבלי האטנולול.

בקרב הלוקים בסוכרת ופרפור פרוזדורים שיעור המוות הפתאומי היה 10 אחוזים בעוד שיעור זה עמד על 2 אחוזים בקרב הלוקים בסוכרת ללא פרפור פרוזדורים. הטיפול בלוסרטן הקטין שיעור תמותה זו בקרב הלוקים בפרפור פרוזדורים.

מתוצאות מחקר זה אנו למדים שהטיפול בלוסרטן הביא לירידה של 50 אחוז בשיעור התמותה ממוות פתאומי בחולי סוכרת המטופלים בלוסרטן בהשוואה לאלו המטופלים באטנולול. הבדל זה לא נמצא בנשואי המחקר אשר אינם לוקים בסוכרת.

כיצד, אם כן, ניתן להסביר הבדלים אלו כאשר ידוע שחסמי בטא מקטינים את שיעור התמותה ממחלות קרדיו-ואסקולריות וממוות פתאומי? הסבר אפשרי אחד, הוא שללוסרטן השפעה אנטי-אריטמית (anti arrhythmic) טובה יותר מאשר לאטנולול.

מתוצאות מחקר הLIFE, ידוע, שלוסרטן מוריד את שיעור פרפור הפרוזדורים. תרופה זו משפיעה על הסדרת הקצב, כנראה, באמצעות הקטנת החדר השמאלי והפחתת הפיברוזיס (Fibrosis) בעליה. הסבר אפשרי נוסף הוא שההפרעות במקטע QT באק”ג ובשונות קצב הלב קשורים להגדלת חדר שמאל, כנראה עקב פגיעה ברה-פולריזציה (Re-Polarization) ולכן הקטנת החדר בזכות הטיפול מקטינה את שיעור הפרעות הקצב.

ולבסוף, יתכן שההשפעה האנטי-אריטמית מקורה בהשפעה על המערכת הסימפתטית. מכיוון שעיכוב האנזים המהפך מביא לירידה בטונוס (Tone) הסימפתטי דרך השפעת האנגיוטנסין 2 (Angiotensin 2).

לסיום, מציינים המחברים, שזהו מחקר ראשוני, ויש לאמת תוצאות מחקר זה על-ידי ביצוע מחקרים דומים.

Effect of losartan on sudden cardiac death in people with diabetes: data from the LIFE study, Lars H Lindholm, Lancet 2003; 362: 619-20