פעילות אירובית עשויה לשפר את איכות השינה בחולים עם דיכאון או חרדה

מקור: J Psych Res

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Psychiatric Research מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות אירובית מלווה בשיפור גדול יותר משמעותית באיכות השינה במבוגרים עם הפרעות פסיכיאטריות, כאשר התועלת המשמעותית ביותר תועדה באלו עם הפרעות דיכאון או חרדה.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 15 מחקרים אקראיים ומבוקרים שנערכו עד יוני 2025 וכללו נתונים אודות 775 מבוגרים עם הפרעות פסיכיאטריות. מבין המחקרים האקראיים ומבוקרים, שבעה בחנו חולים עם דיכאון, שלושה התמקדו בחולים עם סכיזופרניה, שלושה כללו חולים עם הפרעות חרדה ושני מחקרים כללו חולים עם הפרעות שימוש בחומרים.

במסגרת המחקר נבחנו השפעות התערבויות של פעילות אירובית, אשר כללו הליכה, רכיבה, ריצה, טיפוס מדרגות, חתירה, שחיה ותרגילי גוף-נפש. תוצאות התערבויות אלו נבחנו אל מול קבוצות ביקורת שכללו טיפול סטנדרטי, רשימת המתנה, פעילות בעצימות נמוכה או חינוך רפואי.

התוצא העיקרי היה שיפור באיכות השינה כפי שנקבע על-פי מדדים סובייקטיביים לפי דיווח עצמי, כולל מדד PSQI (או Pittsburgh Sleep Quality Index), מדד ISI (או Insomnia Severity Index) ומדד PSD (או Pittsburgh Sleep Diary); כמו גם כלים אובייקטיביים שכללו בדיקת מעבדת שינה.

ניתוחים לפי תתי קבוצות בחנו את ההשפעות של קטגוריית האבחנה ומדדי אימון FITT-VP (או Frequency, Intensity, Time, Type, Volume, Progression).

פעילות אירובית לוותה בשיפור משמעותי באיכות השינה בכלל אוכלוסיית המחקר, עם גודל השפעה מתון (p<0.0001). מניתוח לפי תתי-קבוצות עלתה תועלת משמעותית באיכות שינה סובייקטיביים (p<0.0001) ואובייקטיביים (p=0.0005).

מניתוח לפי קטגוריית אבחנה עלתה תועלת משמעותית בחולים עם דיכאון (p=0.0008) או חרדה (p=0.04) אך לא באלו עם הפרעות שימוש בחומרים או סכיזופרניה.

שיפור גדול יותר באיכות השינה תועדה עם פעילות אירובית בהיקף של שלוש פעמים בשבוע ומעלה (p<0.0001), פעילות בעצימות נמוכה-עד-בינונית (p<0.0001) ופעילות לאורך עשרה שבועות ומעלה (p<0.0001). לא תועדה תועלת משמעותית לפעילות בתדירות נמוכה.

התוצאים הטובים ביותר תועדה עם פעילות בהיקף של 30 דקות ומעלה בכל אימון אירובי (p=0.0002) ומשך פעילות גופנית כוללת של מעל 90 דקות בשבוע (p=0.0007).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים תובנות חדשות אודות קשר מנה-תגובה בין אימונים אירוביים ובין איכות השינה בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות.

J Psych Res, March 18, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן