אחוז אאזנופילים בדם של 3.5% עשוי לשמש כסמן המנבא תגובה טובה לטיפול במשאפי קורטיקוסטרואידים להפחתת הסיכון להתלקחויות בקרב חולים עם ברונכיאקטזיות שאינם על-רקע ציסטיק פיברוזיס, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Respiratory Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי החשיבות של משאפי קורטיקוסטרואידים בחולים עם ברונכיאקטזיות עדיין שנויה במחלוקת. אין עדויות רבות באשר לערך המנבא של ספירת אאזנופילים, המוצגת באופן אבסולוטי או כאחוזים, כסמן לניבוי החשיבות של משאפי קורטיקוסטרואידים בחולים עם ברונכיאקטזיות.
החוקרים השלימו מחקרה מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי בבית חולים אזורי גדול ומרכז שלישוני לטיפול במחלות ריאה בהונג קונג, אשר כלל 140 חולים מסין עם ברונכיאקטזיות שאינן על-רקע ציסטיק פיברוזיס. מטרתם הייתה לבחון את הסיכון להתלקחויות של ברונכיאקטזיות בחולים תחת טיפול במשאפי קורטיקוסטרואידים ובאלו שלא קיבלו טיפול זה על-פי ספירת אאזנופילים בדם.
מהתוצאות עולה כי בקרב מטופלים במשאפי קורטיקוסטרואידים תועד סיכון נמוך יותר משמעותית להתלקחות ברונכיאקטזיות (יחס סיכויים מתוקן של 0.46, רווח בר-סמך 95% של 0.22-0.94).
מניתוח סטטיסטי שכלל ערכי סף שונים של אחוז אאזנופילים בדם בין 2% עד 4% (במרווחים של 0.5%) עלה כי אחוז אאזנופילים בדם של 3.5% הינו ערך הסף הטוב ביותר מבין כלל הערכים שנבחנו עם יחס סיכויים מתוקן של 0.138 (רווח בר-סמך 95% של 0.023-0.822).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אחוז אאזנופילים בדם עשוי לשמש כמנבא של התגובה לטיפול במשאפי קורטיקוסטרואידים בחולים עם ברונכיאקטזיות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!