אבחנה של COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלות לב וכלי דם ותמותה, בהשוואה למבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת Heart. הסיכון הגבוה ביותר תואר באלו שאושפזו בשל זיהום בקורונה, אך גם באלו שלא נדרשו לאשפוז תועד סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי ותמותה לאחר הזיהום.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין COVID-19 ובין היארעות אירועים קרדיווסוקולאריים ב-17,871 מטופלים במאגר UK Biobank בין מרץ 2020 ו-2021.

לכל חולה מאומת לקורונה התאימו החוקרים שתי ביקורות ללא הזיהום הנגיפי, אשר תאמו בגיל, מין, רמה סוציאלית, מדד מסת גוף, מוצא, סוכרת, מחלת לב איסכמית, עישון, יתר לחץ דם ורמות כולסטרול גבוהות. החוקרים התמקדו בתוצאים הבאים: אוטם לבבי, אירוע מוחי, אי-ספיקת לב, פרפור פרוזדורים, תרומבואמבוליזם ורידי, פריקרדיטיס, תמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית, תמותה עקב מחלת לב איסכמית. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין COVID-19 ובין כל אחד מהתוצאים לאורך מעקב ממוצע של 141 ימים.

מהנתונים עולה כי בקרב 14,304 חולים בקורונה שלא אושפזו תועד סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכון של 2.74, p=0.004) ותמותה (יחס סיכון של 10.23, p<0.0001). בקרב 2,701 חולים עם אבחנה עיקרית באשפוז של COVID-19 תועד סיכון מוגבר לכלל התוצאים שנבחנו במחקר, כאשר העלייה הגדולה ביותר הייתה בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכון של 27.6, p<0.0001), אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 21.6, p<0.0001) ואירוע מוחי (יחס סיכון של 17.5, p<0.0001). בקרב 866 חולים שאושפזו עם אבחנה משנית של COVID-19 תועד סיכון קרדיווסקולארי מוגבר באופן דומה.

הסיכון המוגבר לסיבוכים היה הגדול ביותר במהלך 30 הימים הראשונים לאחר הזיהום הנגיפי, אך נותר גבוה יותר בהשוואה לביקורות גם לאחר תקופה זו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים מאושפזים עם COVID-19 תועד סיכון מוגבר להיארעות אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה. הסיכון למרבית האירועים היה הגבוה ביותר בתקופה המוקדמת לאחר הזיהום הנגיפי וגבוה יותר בחולים שנדרשו לאשפוז תועד סיכון גבוה יותר לתרומבואמבוליזם ורידי.

Heart, Oct 2022

לידיעה במדסקייפ