עדויות נוספות תומכות בשימוש בקולכיצין למניעה שניונית של מחלת כלילית (N Engl J Med)

ממצאי מחקר LoDoCo2 שפורסמו במהלך כנס ה-European College of Cardiology תומכים בשימוש בקולכיצין למניעת מחלה כלילית כרונית, לאחר שמהעדויות עולה כי הטיפול התרופתי הפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בשליש, כאשר ניתן כתוספת לטיפול מונע סטנדרטי. הממצאים פורסמו בו-זמנית בכתב העת New England Journal of Medicine.

מדגם המחקר כלל 5,522 חולים בגילאי 35-82 שנים (גיל ממוצע של 66 שנים), אשר חולקו באקראי לטיפול בקולכיצין במינון 0.5 מ”ג, פעם ביום, או פלסבו, אשר ניתנו בנוסף לטיפול מוכח למניעה שניונית של מחלה כלילית.

מרבית המשתתפים היו גברים (85%), מחצית אובחנו עם יתר לחץ דם, 18% סבלו מסוכרת וב-84% תועדה היסטוריה של תסמונת כלילית חדה. חולים עם אי-ספיקת כליות מתקדמת, אי-ספיקת לב חמורה, או מחלת מסתם חמורה, הוצאו מהמחקר.

לאורך חציון מעקב של 29 חודשים, קרוב ל-1 מכל 10 חולים בקבוצת הפלסבו אובחן עם התוצא העיקרי שכלל תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי, אירוע מוחי איסכמי, או רה-וסקולריזציה כלילית על-רקע איסכמיה. סיכון זה היה נמוך ב-31% והוביל לירידה של 77 אירועים בקבוצת המטופלים בקולכיצין (יחס סיכון של 0.69,  רווח בר-סמך 95% של 0.57-0.83).

ההשפעה החיובית של קולכיצין במינון נמוך של 0.5 מ”ג ביום זוהתה מוקדם והצטברה לאורך זמן, כולל ירידה של קרוב ל-30% בסיכון למשלב סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כמו גם ירידה בתוצאים פרטניים של אוטם לבבי ורה-וסקולריזציה על-רקע איסכמיה. באופן ספציפי, הטיפול בקולכיצין, בהשוואה לפלסבו, לווה בשיעורי היארעות מופחתים משמעותית של חמשת התוצאים המשניים: תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי או אירוע מוחי איסכמי (4.2% לעומת 5.7%; סיכון יחסי של 0.72), אוטם לבבי או רה-וסקולריזציה עקב איסכמיה (5.6% לעומת 8.1%; יחס סיכון של 0.67) תמותה קרדיווסקולארית או אוטם לבבי (3.6% לעומת 5.0%; יחס סיכון של 0.71), רה-וסקולריזציה עקב איסכמיה (4.9% לעומת 6.4%; יחס סיכון של 0.75) ואוטם לבבי (3.0% לעומת 4.2%; יחס סיכון של 0.70).

שיעורי ההיארעות של יתר תוצאי הסיום המשניים (אירוע מוחי איסכמי, תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית) היו דומים.

ההשפעה של קולכיצין הייתה עקבית ב-13 תתי-קבוצות, כולל חולים עם ובלי יתר לחץ דם, סוכרת, או תסמונת כלילית חדה קודמת.

מומחים בתחום סבורים כי ממצאי המחקר משכנעים מאוד ותומכים בשינוי גישת הטיפול בחולים עם מחלה כלילית כרונית, כך שתכלול מתן קולכיצין במינון 0.5 מ”ג, פעם ביום.

N Engl J Med. Published August 31, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן