במאמר דעה ב”הארץ” טוען פרופ’ צבי בנטואיץ’ , (בתמונה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס בפקולטה למדעי הבריאות שבאוניברסיטת בן?גוריון בנגב) שעל בסיס המידע שנאסף עד כה על וירוס הקורונה יש מקום לכך שרשויות הבריאות בעולם ובארץ יסירו/יפחיתו את ההגבלות על תנועה של נוסעים ואנשים החשודים בהידבקות או המגיעים ממקומות שבהם יש ריכוז גבוה של תחלואה.
בנוטואיץ’ מסכם ש: “אין יותר הצדקה לנהוג במדיניות הבריאות הקיצונית והקשה, השונה באופן גורף מן המדיניות הנהוגה לגבי מגיפת שפעת “רגילה”. יתר על כן, ההדבקה הקלה יותר בנגיף, בגלל תכונותיו המיוחדות, מקטינה את סיכויי ההצלחה של האמצעים הדרסטיים הננקטים כעת לבידוד חולים ולביטול פעילויות ציבוריות, בעוד שאמצעים אלה מסבים נזק כלכלי עצום וגורמים לחרדה ולפגיעה רצינית בשלום הציבור.”
בנטואיץ’ מנמק את מסקנותיו על סמך הערכתו לפיה אין יותר מקום לחשש ממגיפה אלימה המאיימת על העולם, שתביא לתמותה ותחלואה נרחבת באוכלוסייה הרחבה. זאת כיוון ששיעורי התמותה לפי בנטואיץ’ נעים בין 0.5%-2% בתלות במיקום הגאוגרפי. להערכתו, “יש סיכוי מאוד סביר שהמגיפה הנוכחית תתנהג בצורה דומה למגיפת שפעת שאנו מכירים מכבר, ושתבוא לקיצה בתוך חודשים מעטים. זאת למרות שייתכן ששיעור הנדבקים במחלה ימשיך להיות גבוה, משום שלנגיף הנוכחי יכולת הדבקה גבוהה במיוחד.”
בנטואיץ’ קורא לרשויות הבריאות בעולם ובארץ לשקול מחדש ההתנהלות ולהתמקד בהדרכת הקהל להקפדה על כללי ההיגיינה הבסיסיים המוכרים היטב מהשפעת. להערכתו, על בסיס שיקולי עלות/תועלת יש מקום לשינוי הגישה.
הערת המערכת: שיעורי התחלואה הקשה (המחייבים אישפוז ו/או טיפול נמרץ) בוירוס הקורונה מוערכים בכ-20% -18% מכלל החולים. שיעור התחלואה הקשה בשפעת הוא הרבה הרבה יותר נמוך וכולנו מכירים את התמונות של מאושפזים במסדרונות. אם חלילה הקורונה תתפשט בישראל באופן נרחב, בהיקפים דומים למחלת השפעת העונתית, עלול להיווצר עומס עצום על המחלקות לרפואה דחופה, פנימיות וטיפול נמרץ, שספק רב אם תוכלנה להתמודד עם היקפי תחלואה כאלה. גם מבחינת תמותה, אפילו אם מניחים שיעור של 2% בלבד, שהוא גבוה עשרות מונים משיעור התמותה משפעת (פחות מ-0.1%) המשמעות היא שהיקפי התמותה חלילה בישראל עלולים להיות כפולים לפחות מהתמותה השנתית הנוכחית הכוללת.
אי לכך, הגישה ה”ליברלית” יותר שמציע בנטואיץ’ צריכה כמובן להישקל ולהילקח בחשבון, אבל כפי שהוא עצמו כותב במאמרו , יש עדיין אי וודאות רבה. נראה שעד שלא יהיה בידנו חיסון יעיל (שגם לפי התחזיות האופטימיות ביותר זה צפוי לקחת מספר חודשים) או תרופה יעילה (עדיין אין צפי) לגישה המחמירה יותר של בידוד וביצוע חקירות אפידמיולוגיות אחרי כל מקרה של תחלואה יש עדיין מקום.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!