בחולי לופוס (SLE או Systemic Lupus Erythematosus) בהן נקבע כי פעילות המחלה נמוכה במהלך למעלה ממחצית מהביקורים, היקף מקרי פגיעה באיברי מטרה היה קטן ב-50%, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש, שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatism.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות 1,356 חולי לופוס ממדגם Hopkins Lupus Cohort, שהיו במעקב כל רבעון, עם סך כולל של 77,105 חודשי-מטופל בין 1987-2016. הם בחנו שלושה תוצאים עיקריים: Clinical Remission with No Treatment, Clinical Remission On Treatment ו-LLDAS (Lupus Low Disease Activity State).
מהתוצאות עולה כי במחצית מהביקורים לאורך המעקב תועד מצב פעילות מחלה בדרגה נמוכה (LLDAS), כאשר הפוגה קלינית ללא טיפול (Clinical Remission with No Treatment) תועדה ב-13% מהמקרים והפוגה קלינית עם טיפול (Clinical Remission On Treatment) תועדה ב-27% מביקורי המעקב.
שיעור הפגיעה באיברי מטרה ירד באופן עקבי עם עליה בהיקף הביקורים בהם החולים הוגדרו במצב LLDAS או הפוגה קלינית תחת טיפול. בקרב אלו בהם תועדה הפוגה קלינית תחת טיפול בפחות מ-25% מהביקורים תועד שיעור נמוך יחסית של נזק לאיברי מטרה (1.01 לכל 10 שנות-אדם, בהשוואה ל-1.82 אירועים לכל עשר שנות אדם בחולים בהם לא תועדו מעולם מצבים אלו; סיכון יחסי של 0.54).
בחולים בהם תועדה מחלה בדרגת פעילות נמוכה בלפחות 50% מהביקורים תועדו שיעורים נמוכים יחסית של פגיעה באיברי מטרה (סיכון יחסי של 0.39 עד 0.47, p<0.0001).
החוקרים כותבים כי מחלה בדרגת פעילות נמוכה הינה יעד הניתן להשגה בצורה קלה יותר, בהשוואה להפוגה קלינית תחת טיפול, ומוביל להפחתת הסיכון לסיבוכים בטווח הארוך. עם זאת, גם באלו בהם תועדה הפוגה קלינית תחת טיפול בחלק קטן מהביקורים לאורך המעקב הסיכון לסיבוכים משנית למחלה היה מופחת.
Arthritis Rheum 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!