חולי SLE (Systemic Lupus Erythematosus) הסובלים מהשמנה מדווחים על פעילות מחלה חמורה יותר וחומרה רבה יותר של תסמיני דיכאון, כאב ועייפות, בהשוואה לאלו בעלי משקל בטווח התקין, כך עולה מתוצאות מחקר חתך, אשר פורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research.
החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שכלל 142 נשים, שלקחו חלק במחקר University of California San Francisco Lupus Outcomes Study, מהן 32% סבלו מהשמנת-יתר. הרכב הגוף נקבע על-פי בדיקת DEXA, העשויה לסייע בהערכה מדויקת של מסת השומן. מסת שומן גוף (FMI או Fat Mass Index) חושב כחלוקת מסת השומן בגובה, כאשר מדד של 13 נקודות ומעלה שימש להגדרת השמנת-יתר.
גיל המשתתפות הממוצע עמד על 48. בהשוואה לאלו שלא היו שמנות, באלו שסבלו מהשמנה תועדה שכיחות גבוהה יותר של רמת מחיה בקו העוני, או מתחת לקו העוני והשכלה נמוכה יותר. עוד תועדה שכיחות גבוהה יותר של סוכרת ורמות גבוהות של CRP.
מניתוח סטטיסטי עלה קשר השמנה על-פי מדד FMI נקשרה בקשר מובהק עם מדדי פעילות מחלה גבוהים יותר; דיכאון חמור יותר, כאב עז יותר ודרגת עייפות חמורה יותר. ממצאים דומים תועדו כאשר השמנה הוגדרה בנוכחות מדד מסת גוף של 30.
החוקרים כותבים כי כיום מבינים כי רקמת השומן הינו רקמה אנדוקרינית פעילה, המפרישה ציטוקינים פרו-דלקתיים ואדיפוקינים (כולל Leptin, Adiponectin ו-Resistin) לתוך המערכת הסיסטמית. הם סבורים כי עודף שומן תורם לנטל התסמינים, כפי שעלה מתוצאות המחקר הנוכחי.
Arthritis Care Res 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!