ע”פ מחקר חדש מה-Arthritis & Rheumatology  שימוש ב-belimumab (בנליסטה, GSK ) היה קשור לשימוש במינונים נמוכים יותר של קורטיקוסטירואידים בהשוואה לפלציבו בחולים בלופוס (SLE ר”ת של  systemic lupus erythematosus ) .

מטרת החוקרים הייתה לבחון את האפקט של בליומומאב על מינוני קורטיקוסטירואידים  במטופלים עם SLE, לאורך 52 שבועות טיפול במסגרת שני מחקרים אקראיים ומבוקרים.

החוקרים אספו מידע פוסט הוק לצורך השוואת נטילת קורטיקוסטירואידים בתחילת המחקר , ובמטופלי בלימומאב 10 מ”ג/ק”ג או פלציבו + טיפול סטנדרטי. יעד המחקר המרכזי היה השינוי המצטבר ממצב הבסיס במינוני הקורטיקוסטירואידים (במונחי פרדניסון) לאורך 52 שבועות המעקב. אנליזה נוספת בחנה באופן ספציפי את הקורטיקוסטירואידים הפומיים.

החוקרים מדווחים כי בתחילת המחקר 966 מתוך 1125 (86%) קיבלו קורטיקווסטירואידים, מהם 478 בקבוצת הבלימומאב 10 מ”ג/ק’ג ו-488 בקבוצת הפלציבו .

רוב המשתתפים היו נשים , הגיל הממוצע היה  37.1 , והמדד הממוצע של ה- Safety in Estrogen in Lupus Erythematosus National Assessment-Systemic Lupus Erythematosus Disease Activity Index היה 9.8 והמינון הממוצע של הקורטיקוסטירואידים היה 12.5 מ”ג ליום.

לאורך 52 שבועות המחקר הייתה עלייה קטנה יותר בממוצע הצריכה המצטברת של קורטיקוסטירואידים בקבוצת הבלימומאב בהשוואה לקבוצת הפלציבו : 531.2 מ”ג לעומת 916.3 מ”ג , P<0.0001 . ממוצע הירידה הכולל של הצריכה המצטברת של קורטיקוסטירואידים הייתה גדולה יותר בקבוצת הבלימומאב (P=0.0165) , וממוצע של כלל העלייה בצריכה היה נמוך יותר בקרב קבוצת הבלימומאב בהשוואה לפלציבו (P=0.0005).

יותר מטופלים בקבוצת הבלימומאב הפחיתו את מינוני הקורטיקוסטירואידים הפומיים בהשוואה לקבוצת הפלצבו : 38.5% לעומת 30.9% , ופחות מטופלים בקבוצת הבלימומאב הגדילו את מינוני הקורטיקוסטירואידים : 18.4% לעומת 30.7% בהשוואה לקבוצת הפלציבו.

החוקרים מציינים כי שכיחות תופעות הלוואי הייתה דומה בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי נצפתה עלייה בצריכה המצטברת בשנה הראשונה של מינוני הקורטיקוסטירואידים תחת שני הטיפולים , אך עלייה זו הייתה נמוכה באופן מובהק בקבוצת הבלימומאב  בהשוואה לפלציבו. כמו כן , יותר מטופלים שקיבלו בלימומאב הפחיתו את צריכת הקורטיקוסטירואידים, ופחות בקבוצה זו הגדילו את צריכתם, בהשוואה לקבוצת הפלציבו.

לדעת המחברים נתונים אלה מצביעים על כך שבלימומאב עשוי לגרום להפחתה בצריכת סטירואידים בחולי SLE .