בחודש שעבר התפרסמה סקירה בכתב העת לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, ה-JPGN ע”י שניים מהחוקרים המובילים בתחום (פרופ’ אלן ווקר ופרל הוגטלינג) ובה ריכוז המידע העדכני על החשיבות הרבה של התפתחות המיקרוביום האנושי בתחילת החיים והשפעתו על הבריאות בהמשך החיים.

התבססות הראשונית של החיידקים במעי התינוק משלימה את ההתפתחות של מערכת החיסון ומערכת העיכול ומכשירה את הקרקע להרכב המיקרוביום בבגרות שנותר קבוע יחסית לאורך החיים. השבועות הראשונים לחיים מהווים חלון הזדמנויות קריטי לעיצובן של שתי מערכות גדולות אלו בו חלים שינויים קבועים בביטוי הגנטי וככל הנראה גם באוכלוסיית המיקרוביום – הגורמים הסביבתיים אליהם נחשף התינוק בתחילת חייו משפיעים באמצעות המיקרוביום על הסיכויים לחלות במחלות שונות כמו השמנה, אלרגיה למזון ומחלות מעי דלקתיות (IBD). הפרוביוטיקה מעצבת את המערכת החיסונית ותורמת להקטנת חדירות המעי ,להגנה מפני פתוגנים בכך שהיא מעודדת הפרשת חלבונים אנטימיקרוביאלים אל רירית המעי ובכך מייצרת מחסום מפני חדירת פתוגנים.

כאמור ההרכב המתבסס בינקות נותר די קבוע לאורך החיים ואותם חיידקים חלוצים שמתבססים במעי בינקות נשארים בו גם בבגרות. מעניין לציין בהקשר הזה כי יש דמיון בקרב אחים והורים בהרכב זני החיידקים במעי.

מה משפיע לטובה על התבססות אוכלוסיית חיידקי המעי:

השפעת הרכב המיקרוביום של האם – רבים מהחיידקים שהילוד מקבל מקורם בחיידקים של אמו והם מושפעים מגורמים תורשתיים, סביבתיים ומהתזונה של האם לפני ההריון, במהלכו ובעודה מניקה. לדוגמה חשיפה של האם לחיות המשפיעה על הרכב המיקרוביום שלה עוד לפני ההריון נמצאה כמפחיתה היארעות של מחלות אטופיות אצל ילדיה.

ההריון בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בעבר שהעובר נמצא בסביבה סטרילית, כיום הולכות ומתבססות העובדות המוכיחות את ההיפך וחיידקים בודדו מהמיקוניום, מהדם הטבורי, ממברנות של תאים עובריים וממי השפיר. המיקוניום משקף את הסביבה העוברית ואכן נוכחות של זנים מסויימים של חיידקי מעי במי השפיר קשורה לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת לפני שבוע 33.

הלידה-  ההתבססות האידיאלית של חיידקי המעי מתחילה במהלך לידה נרתיקית כתוצאה מבליעת נוזלים וגינליים המכילים הרכב חיידקים דומה להרכב החיידקים במעיי האם. ממצא חדש ומרתק נוסף הוא כי הורניקס העוטף את העובר בעודו ברחם מורכב חומצות שומן קצרות שרשרת (short chain fatty acids ) ייחודיות שאינן ברות עיכול אבל מעודדות צמיחת חיידקים וכאשר התינוק נולד חומצות שומן אלו נמצאות כבר במעיו ומשמשות כפרה ביוטיקה הראשונה . אמנם עדיין רב הנסתר על הידוע לגבי תפקידן אך למשל נמצא במודל בעכברים כי יש להן השפעה מגינה מפני NEC.

תינוק אשר נולד בלידה קיסרית נחשף לחיידקי הסביבה והפלורה שלו פחות מגוונת ואף מובילה למצב של  דיסביוזיס   Dysbiosis – התבססות לא תקינה או חוסר איזון של המיקרוביום בחלק מסויים של הגוף. לידה קיסרית קשורה בהתבססות מאוחרת של חיידקים במעי ובפלורה פחות מגוונת כמו גם לעליה בשיעורי צליאק, השמנה ואסטמה ככל הנראה בהשפעת המיקרוביום שעובר “תכנות” במהלך הינקות המוקדמת.

הנקה – כשהתינוק מתחיל לינוק חלב אם הוא מקבל ממנו פרוביוטיקה בעיקר מסוג ביפידובטריה וגורמים פרה ביוטיים כמו אוליגוסכרידים המעודדים את צמיחת הפרוביוטיקה על פני צמיחה של חיידקים פתוגנים במעיו. מקורה של הפרוביוטיקה שבודדה מדגימות סטריליות של חלב אם אינה מהעור אלא מצינורות החלב וכיום משערים שבמהלך ההריון חלה עלייה בחדירות המעי המאפשרת מעבר של חיידקים מחלל המעי לבלוטות החלב דרך הדם במסלול שנקרא the enteromammary pathway.

חלב אם מכיל גורמים חיסוניים ראשונים ואדפטיביים המדכאים התבססות של חיידקים פתוגנים במעי התינוק: כגון חלבונים אנטיבקטריאלים כמו לקטופרין וליזוזום, גליקנים הנקשרים לרצפטורים המשמשים לקשירת חיידקים פתוגנים במעי ובכך מונעים את קשירתם לתאים ומייצרים הגנה נוספת לתינוק, גורמים אדפטיביים ובעיקר נוגדנים מסוג sIgA .נוגדנים אלו ספציפיים כנגד פתוגנים שהאם נחשפה אליהם במערכת העיכול שלה ומשפיעים על המיקרוביוטה של התינוק. הרמות שלנוגדנים כמו  IgG, sIgA וגורמי גדילה גבוהות בחלב אם של אמהות לפגים ובקולוסטרום ויורדות במשך הזמן לאחר הלידה. לעומת זאת לקטופרין נמוך בחלב אם של אמהות לפגים.

השפעת התזונה ומשך ההנקה בהמשך הילדות-

משך הנקה קצר יותר, תזונה רבת קלוריות, חלבון ושומן מהחי ופחות סיבים (כפי שילדים באירופה למשל אוכלים לעומת ילדים באפריקה) משפיעות על מיקרוביום פחות מגוון המכיל יותר חיידקי פירמיקיוטס Firmicutes לעומת בקרטריודטס Bacteriodetes . מיקרוביום עשיר יותר בפירמיקיוטס נמצא קשור להשמנה ותחלואה גבוהות יותר. לתינוקות יונקים יש יחס גבוה יותר של B:F וזה יכול להסביר את השפעה המגינה של ההנקה מפני השמנה.

Why Is Initial Bacterial Colonization of the Intestine Important to Infants and Childrens Health? Pearl D. Houghteling and W. Allan Walker; JPGN 2015;60: 294307