מחקר חדש מה-Lancet  מדווח כי טיפול על פי הערכת הסיכון לחזרת מחלת קרוהן בחולים לאחר ניתוח על בסיס קולונוסקופיה מוקדמת וטיפול במדרג עולה בהתאם היה יעיל  יותר במניעת חזרת המחלה בהשוואה לטיפול תרופתי קונבנציונלי .

ברקע מסבירים החוקרים כי מטופלים רבים הסובלים מקרוהן זקוקים לניתוח מעי, אך מרביתם יחוו בסופו של דבר חזרה של המחלה ויידרשו לניתוח נוסף. מחקר זה נועד לזהות את הגישה האופטימלית למניעת חזרה של המחלה לאחר הניתוח הראשון.

המחקר היה אקראי, במטופלים עוקבים מ-17 מרכזים באוסטרליה וניו-זילנד שעברו ניתוח מעי לכריתת כל האיזור המקרוסקופי של מחלת הקרוהן, עם גישה אנדוסקופית אנאסטומיסית אפשרית וקיבלו למשך 3 חודשים טיפול ב-metronidazole .

מטופלים שהיו בסיכון גבוה לחזרת הקרוהן קיבלו  thiopurine או adalimumab . המטופלים הוקצו באופן אקראי לקבוצה שבה בוצעה קולונסקופיה לאחר 6 חודשים (קבוצת מעקב וטיפול פעיל), או ללא קולונסקופיה (טיפול סטנדרטי). החוקרים השתמשו ברנודימיזציה ממוחשבת לחלוקת המטופלים בכל מרכז לטיפול הפעיל והסטנדרטי ביחס של 2:1 .  במקרה של חזרה אנדוסקופית (ציון Rutgeerts גדול מ-i2 )של קרוהן לאחר 6 חודשים, המטופלים קיבלו טיפול במידרג עולה שכלל תיאופורין, אדאלימומאב אחת לשבועיים עם תיאופורין , או טיפול שבועי של אדאלימומאב.

יעד המחקר המרכזי היה חזרה אנדוסקופית של קרוהן לאחר 18 חודש. המטופלים והרופאים היו מודעים לשיוך המטופלים לקבוצות הטיפול, אך המימצאים של האנדוסקופיות במרכז המחקר התקבלו באופן עיוור ולא משוייך לקבוצות.  האנליזות כללו את כל המטופלים שקיבלו לפחות מינון אחד של תרופת המחקר.

החוקרים מדווחים כי בין אוקטובר 2009 לספטמבר 2011 הוערכו 174 מטופלים, מהם 83% הוגדרו כבעלי סיכון גבוה לחזרת המחלה. המטופלים שגוייסו קיבלו לפחות מנת תרופה אחת. מבין 122 המטופלים בקבוצת הטיפול הפעיל , 39% החלו טיפול במידרג עולה. בחודש ה-18, שיעור החזרה האנדוסקופית היה 49% בקבוצת הטיפול הפעיל, לעומת 67% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. ההבדל היה מובהק סטטיסטי (p=0·03). 

החלמה מלאה של הרירית נשמרה בקרב 22% מהמטופלים בקבוצת הפעילה בהשוואה ל-8% בלבד בקבוצה הסטנרדטית, וגם כאן ההבדל היה מובהק סטטיטסי  (p=0·03). 

בקבוצה הפעילה, אלה שהייתה להם חזרה לאחר 6 חודשים ושעברו טיפול במידרג עולה , 38% השיגו הפוגה 12 חודשים לאחר מכן, בניגוד לאלו שהשיגו הפוגה לאחר 6 חודשים ולא עברו שינוי בטיפול, שאצלם הייתה 41% חזרה של המחלה 12 חודשים לאחר מכן.

עישון ונוכחות  שני  גורמי סיכון קליניים ומעלה העלו את הסיכון לחזרה אנדוסקופית של המחלה. ההיארעות והסוג של תופעות לוואי , כולל חמורות, לא הייתה שונה בין שתי הקבוצות. (כ-85% תו”ל רגילות וכ-30% חמורות).

מסקנת החוקרים היא טיפול על פי הערכת סיכון קלינית עם ביצוע קולונוסקופיה מוקדמת וטיפול במידרג עולה במקרה של חזרת מחלה, עדיף על הגישה הקונבנציונלית של טיפול תרופתי בלבד, למניעת חזרה של קרוהן לאחר ניתוח. בנוסף, מדגישים החוקרים כי בחירת טיפול מדכא חיסון, המותאם לחזרה מוקדמת של המחלה, לעומת טיפול שגרתי מוביל לשליטה במחלה במרבית המטופלים. חיזוי חזרת מחלה על פי גורמי סיכון קליניים הוא אפשרי אך נראה שגם מטופלים בסיכון נמוך זקוקים לניטור. גם הפוגה מוקדמת אינה מבטלת את הצורך לניטור מתמשך, לדעת החוקרים.

The Lancet, Published Online: 23 December 2014