במאמר שפורסם ב-Cochrane Database of Systematic Reviews מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במשאף SMART (SiT) מביא לירידה במספר החולים עם התלקחויות אסתמה הדורשות טיפול פומי בסטרואידים ואת מספר האשפוזים או הפניות לחדרי מיון, בהשוואה לטיפול בשילוב משאפים במינון-קבוע.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אסתמה מאופיינת בדלקת כרונית של דרכי האוויר והתלקחויות חוזרות עם צפצופים, לחץ בחזה ושיעול. הטיפול במשאפי סטרואידים ומרחיבי סמפונות מביא לעיתים קרובות לאיזון התסמינים, מניעת תחלואה ותמותה ושיפור איכות החיים. מספר סטרואידים וביתא-אגוניסטים, כמו גם שילוב של טיפולים אלו, זמינים במשאף יחיד, הניתן פעם או פעמיים ביום, עם משאף נפרד להקלה על תסמינים לפי הצורך. Budesonide/Formoterol מאושרים גם כטיפול אחזקה וטיפול הקלה במשאף יחיד (SiT, הקרוי גם טיפול SMART).

ניתן להמליץ על טיפול במשאף SiT במינון נמוך יותר מהטיפול המשולב, מאחר ותוספת מינוני סטרואידים ניתנת כטיפול להקלה על התסמינים. עלו הצעות כי טיפול SiT מביא לשיפור ההיענות ולכן מפחית את התסמינים וההתלקחויות של המחלה, אך לא ברור אם מלווה בשכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי עקב הטיפול במשאפי סטרואידים.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הבטיחות והיעילות של Budesonide/Formoterol במשאף יחיד (SiT), שניתן כטיפול אחזקה וכטיפול להקלה על התסמינים בחולי אסתמה, בהשוואה לטיפול אחזקה שניתן דרך משאפים משולבים עם מינון סטרואידים גבוה יותר לטיפול אחזקה (Fluticasone/Salmeterol או Budesonide/Formoterol), ביחד עם ביתא-אגוניסטים מהירי פעולה להקלה על התסמינים.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Cochrane Airways Group Specialized Register of Trials, מאגרי מחקרים ברשת ואתרי חברות תרופות. הם התמקדו במחקרים אקראיים ומבוקרים, במשך לפחות 12 שבועות, שערכו השוואה בין טיפול במשאף יחיד עם Budesonide/Formoterol (SiT), לעומת שילוב משאפים במינון אחזקה גבוה יותר של סטרואידים, בהשוואה לזה שניתן עם SiT.

החוקרים התמקדו בארבעה מחקרים שחילקו באקראי 9,130 חולים עם אסתמה; שני מחקרים היו מחקרי כפל-סמיות בני שישה חודשים ושניים היו מחקרים בתווית-פתוחה בני 12 חודשים. המחקרים לא כללו ילדים מתחת לגיל 12 שנים. המחקרים כללו יותר נשים מגברים, עם גיל ממוצע שנע בין 38-45 שנים ומינון סטרואידים ממוצע שנע בין 636 ל-888 מיקרוגרם (מקביל ל-Beclomethasone בשיאוף). האחוז הצפוי של FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 second) נע בממוצע בין 70-73% בשלושת המחקרים ועל 96% במחקר אחר. כל המחקרים היו במימון AstraZenece וללא הטיות מתודולוגיות, אם כי שני מחקרים בתווית-פתוחה דורגו כבעלי סיכון גבוה לסמיות, וזוהו עדויות לדיווח סלקטיבי על התוצאות. מקורות אלו להטיות לא הובילו את החוקרים להפחתת איכות העדויות

כמות הסטרואידים בשיאוף, כולל טיפולים להקלה על התסמינים, הייתה נמוכה יותר עם טיפול ב-SiT, בהשוואה לקבוצות הטיפול האחרות. החוקרים לא הצליחו לאסוף נתונים נפרדים אודות התלקחויות שהובילו לאשפוזים, לפניות לחדרי מיון או לטיפול פומי בסטרואידים. בהשוואה למשאפים משולבים במינון-קבוע גבוה יותר, שיעור נמוך יותר של מטופלים ב-SiT פיתחו התלקחויות שדרשו אשפוז או פניה לחדרי מיון (יחס סיכויים של 0.72, p=0.66) ותועדו פחות התלקחויות שדרשו טיפול פומי בקורטיקוסטרואידים (יחס סיכויים של 0.75, p=0.82). ממצאים אלו תורגמו לירידה של אשפוז אחד לבית החולים או פניה לחדרי מיון וירידה של שני מקרים שדרשו טיפול פומי בסטרואידים, בהשוואה לשילוב במינון-קבוע עם SABA (Short-Acting Beta-Agonist) להקלה על התסמינים.

לא תועדה הטרוגניות סטטיסטית בתוצאים אלו, והעדויות דורגו באיכות גבוהה. למרות שזוהו רמזים לסמיות בשני מחקרים, ובמחקר אחד גויסו רק חולים עם מחלה פחות חמורה, ניתוחים סטטיסטיים לא הביאו לשינוי בתוצאות העיקריות, כך שאיכות העדויות לא נפגעה.

החוקרים לא הצליחו לשלול אפשרות לסיכוי מוגבר לתופעות לוואי חמורות עם SiT (יחס סיכויים של 0.92, p=0.98). הם לא הצליחו לקבוע אם SiT הביא לשיפור בתוצאות מספר תוצאי סיום משניים (מדדי PEF בבוקר ובערב, טיפול הצלה, מדדי תסמינים), ובמקרים בהם התוצאות הי משמעותיות, גודל ההשפעה לא היה משמעותי קלינית.

Cochrane Database Syst Rev. 2013 Dec 16

לידיעה ב-PubMed