מחלת האסתמה ובשמה העברי גנחת הסמפונות הינה דלקת כרונית של הסמפונות (צינורות דרכי הנשימה) ומערכת הנשימה. מחלת האסתמה מוכרת לרפואה כ- 2000 שנה, המחלה תוארה לראשונה בכתביו של אבי הרפואה – היפוקרטס .

מחלת האסתמה נחשבת להפרעה על רקע אלרגי המתבטאת בהתקפים של קשיי נשימה הנובעים מהיצרות דרכי הנשימה כתוצאה מהתכווצות השרירים המקיפים אותם והפרשה מוגברת של ליחה צמיגה. התקפים אלו מאופיינים בקוצר נשימה, תחושת לחץ בחזה, צפצופים בעת הנשיפה ולעיתים אף שעול עם ליחה סמיכה. חומרת ההתקפים נעה מצפצוף מתון בנשיפה ועד חוסר יכולת לנשום המאיים על החיים.

מחלת האסתמה יכולה להופיע בכל גיל, ותוקפת כ-7% מאוכלוסיית הבוגרים ו-12% מאוכלוסיית הילדים. הרוב המכריע (כ90%) של ההתקפים הראשונים יופיע לפני גיל שלוש שנים. המחלה נפוצה במיוחד אצל ילדים. 1 מתוך 10 ילדים בגיל בית-הספר יסבול מאסתמה, לעומת 3% בלבד בקרב המבוגרים.

מחקר שפורסם בגיליון אפריל 2010 של הירחון Journal of Allergy and Clinical Immunology, מעלה כי הנקה בלעדית במשך ארבעת החודשים הראשונים לחיי התינוק, עשויה להפחית את הסיכון של הילד לפתח אסתמה עד גיל 8 שנים.

לרוב, המחלה באה לידי ביטוי בהתקפי קוצר נשימה, הנוצרים ממספר גורמים עיקריים:

1. מאמץ גופני.

2. מחלות וירליות (כגון: התקררות, שפעת, ברונכיטיס ועוד).

3. אלרגיה לחומרים שונים (כגון: פריחה – אבקנים, קרדית אבק הבית, פרוות בעלי חיים, עישון ועוד).

4.  סטרס נפשי ופיזי, לחץ נפשי, כגון: חרדות, עצבנות-יתר וכ”ו.

5.  תגובה לשאיפת קור, גז האוזון או חנקן דו-חמצני.

אסתמה ואלרגיה למזון

מחקרים רבים מראים שאלרגיות למזון הן גורם חשוב בהתפתחות התקפי אסתמה. מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון אוקטובר 2010 של ה-Journal of Allergy and Clinical Immunology, עולה כי נמצא קשר בין אלרגיה למזון ובין סיכון מוגבר להתקפי אסתמה. החוקרים בדקו נתונים של 8.203 משתתפים בסקר אשר נעשה ע”י National Health and Nutrition Examination Survey  מתוצאות המחקר עולה כי השכיחות המוערכת של אלרגיה למזון בארה”ב הייתה 2.5%.המחקר מצא כי אנשים בעלי אלרגיה למזון נמצאים בסיכון גבוה לביקורים בחדר המיון בשל התקפי אסתמה, בהשוואה לאנשים ללא אלרגיה למזון.

מחקר שהתפרסם בחודש יוני 2010 בירחון Thorax, טוען כי דבקות בתזונה ים-תיכונית דלת שומן המורכבת מירקות ופירות, אגוזים בעלת רכיב של דגנים מלאים, עשויה לספק הגנה מסוימת מפני אירועי צפצופים בנשימה,

אלרגיות של דרכי הנשימה ואסתמה בילדות. החוקרים שנתקבצו ממספר מדינות ברחבי אירופה: המוסד הלאומי ללב וריאות בבריטניה, אוניברסיטת כרתים, בית החולים הכללי ‘Venezelio שבכרתים והמרכז למחקר אפידמיולוגיה סביבתית בברצלונה טוענים כי הימצאותה הגוברת של מחלת האסתמה ושל תופעות אלרגיות עשויה להיות קשורה בתזונה, בעיקר אצל חולים במדינות מערביות. מממצאי המחקר עולה כי תזונה עשירה בחומרים נוגדי חמצון, עשויה למנוע ביטויי אלרגיה באוכלוסייה וכי אלו הגנו על חולי האסתמה מפני צפצופי נשימה ומפני נזלת אלרגית. עוד עלה מהמחקר כי צריכת אגוזים – מקור עשיר לוויטמין E הורידה באופן משמעותי את תסמיני האסתמה והגנה על הגוף מפני נזק לתאים הנגרם מרדיקלים חופשיים.  כמו-כן, אגוזים מכילים רמות גבוהות של מגנזיום, אשר מחקרים אחרים הראו כי הוא עשוי להגן מפני אסתמה ולשפר את כוח הריאות.

איילת נדיב דיאטנית קלינית  M.sc , מנהלת מחלקת הדיאטה ברשת סטודיו  C. אומרת כי המזונות המומלצים לחולי אסתמה הם: פירות, ירקות, אורז מלא, קינואה (עשירה בחלבון, ברזל, קלציום וסיבים תזונתיים ובויטמינים, הקינואה נחשבת כמייבשת עודף ליחה בגוף), דייסת שיבולת שועל (עשירה בוויטמין B– טובה לרגיעה ולשינה בלילה) ודגנים מלאים. המזונות מהם מומלץ להימנע הם: מוצרי חלב למיניהם, בוטנים, קמח לבן, סוכר לבן מזונות משומורים ,משקאות תוססים, בשר אדום, מלח, פרי הדר, מזונות המכילים את צבע המאכל טרטרזין, מזונות המכילים חומר משמר בשם בנזואט, קפאין, מזון מטוגן, מונוסודיום גלוטמט.

אסתמה ופעילות גופנית

רבים מהאנשים הסובלים מאסתמה תופסים את מחלתם כגורם המגביל את יכולתם הגופנית. מסיבות אלה, חולי אסתמה נמנעים לרוב מפעילות גופנית ובוחרים באורח חיים לא פעיל. השפעתה המיטיבה של הפעילות הגופנית על חולי האסתמה הוכחה במספר רב של מחקרים כמסייעת ל: הקטנת חומרת ההתקף, הקטנת שכיחות התקפי אסתמה ומידת חומרתם, שיפור הכושר הגופני,  ירידה בשימוש בתרופות, שיפור ביכולת המוטורית, העלאת הדימוי הגופני והביטחון העצמי והשתלבות טובה יותר בפעילויות החברה הבריאה.

גלית פרי סמנכ”לית הדרכה בעלת תואר B.Ed בחינוך גופני, ברשת סטודיו C טוענת כי אסטמה מטופלת לא צריכה למנוע מהסובלים ממנה פעילות גופנית וספורט אך חשוב לדעת שפעילות גופנית מאומצת יכולה לגרום להתקף אסמטי ולכן יש להתייעץ ברופא לפני תחילת הפעילות להתאמת טיפול תרופתי המתאים לפעילות גופנית.

רצ”ב מספר עצות אותן מעניקה גלית פרי לפני היציאה לפעילות גופנית בקרב חולה אסתמה:

ביום קר ויבש העדיפו  חדר הכושר והימנעו מסביבה/מזג אוויר אשר עלולים להאיץ את התפתחות ההתקף האסמטי.

לפני הפעילות הקפידו על ביצוע תרגילי חימום ומתיחות  בין 5-10 ד’ שיעזרו לפתוח ולהרפות את דרכי הנשימה .

בסיום האימון יש לבצע תרגיל שחרור והרפיה עד לירידת קצב הלב.

הפעילות המומלצת הינה פעילות גופנית מתונה כמו: הליכה, שחייה ולא פעילות מאומצת שיכולה לגרום לגירוי דרכי הנשימה ולהתקף אסטמה.

במידה ובמהלך הפעילות מתחילים להרגיש כי נכנסים להתקף אסטמה, יש לעצור וליטול משאף מרחיב סימפונות.