יום השחפת העולמי 2012- 15 שנות פעילות התוכנית הלאומית למיגור השחפת

יום השחפת העולמי חל ב-24 במרץ 2012 בכל העולם. השנה אנו מציינים 15 שנות פעילות של התוכנית הלאומית למיגור השחפת בישראל. תוכנית זו מופעלת על ידי משרד הבריאות בשיתוף עם קופות החולים.

לב התוכנית הוא מתן טיפול תרופתי אנטיביוטי בהשגחה ישירה לכל החולים באחריות תשעה מרכזים ייחודיים לכך. בין השנים 1998-2010 צוותים הפועלים בתוכנית הצליחו להפחית ביותר ממחצית את תחלואת השחפת בארץ (מ-10.9 ל-4.5 שיעור היארעות ל-100,000 תושבים), ולהכפיל פי 3 את שיעור הצלחת הטיפול (מ-26% לפני תחילת התוכנית ל-85% בשנת 2010).

להלן מספר נתונים נוספים על התחלואה בשחפת בעולם ובישראל: ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנת 2010 חלו בשחפת 8.8 מיליון איש, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באפריקה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט. במהלך שנת 2010 דווח למחלקה לשחפת ואיידס בישראל על 344 חולי שחפת חדשים, בשיעור היארעות ארצי של 4.5 ל-100,000 תושבים (לעומת 347 חולי שחפת חדשים בשנת 2009, בשיעור היארעות 4.6 ל-100,000 תושבים). מרבית החולים החדשים (87.5%) נולדו מחוץ לישראל, בעיקר במדינות אנדמיות למחלת השחפת.

שחפת – היסטוריה ואפידמיולוגיה

ב- 24 במרץ 1882, הודיע ד”ר רוברט קוך (Dr. R. Koch) על גילוי החיידק הגורם למחלת השחפת Mycobacterium Tuberculosis)). באותה תקופה גרמה המחלה  למוות של אחד מכל שבעה אנשים באירופה ובאמריקה. למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום לפחות עוד 200 מיליון בני אדם בעולם. משנות ה- 80 אנחנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. ב- 1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם היחידה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Global Emergency). בארץ, כמו בעולם, מתייחסים בכובד ראש למגמות אלה. עקב העלייה בשיעור השחפת בארץ, ב-?1996 שר הבריאות בהסתמכות על פקודת בריאות העם (1940),  הגדיר את השחפת לפי לשון החוק “כמחלה מידבקת מסוכנת”. ומשנת 1997 פועלת בישראל, התכנית הלאומית למיגור השחפת.

מאפייני הטיפול בשחפת

על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות במשך לפחות 6 חודשים. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר מ- 90% מהחולים. יש לציין, כי לפני עידן הטיפול האנטיביוטי, כמחצית החולים בשחפת מתו מהמחלה. כל הפסקה או אי-השלמת הטיפול המלא עלולים לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם. על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והיענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת ע”י ארגון הבריאות העולמי ושאומצה ע”י משרד הבריאות היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה DOTS (Directly Observed Treatment Short-course).  בשנת 2007 צוינה התוכנית הישראלית על ידי ארגון הבריאות העולמי  איזור אירופה כ”סיפור הצלחה”.

שחפת עמידה לטיפול תרופתי

נטילת טיפול תרופתי לא סדיר בשחפת עלולה לגרום להופעת זנים של חיידק שאינם מגיבים (עמידים) לשתי תרופות עיקריות (MDR-TB Multi drug resistant) או ליותר. בשנים האחרונות, הופיעו ברחבי העולם דיווחים על בידוד זן חיידק שחפת עמיד לרוב התרופות הקיימות כיום, ועל כן האפשרויות הטיפוליות בחולים המודבקים בחיידק זה מוגבלות. תופעה זאת קיימת כמעט בכל המדינות בעולם. גם בישראל אותרו מספר חולים בודדים עם זני שחפת העונים על הגדרה של עמידות קיצונית לתרופות (XDR-TB Extremely drug resistant).

המחלקה לשחפת ואיידס בשיתוף המעבדות הארציות לשחפת והמרכזים לאבחון וטיפול בשחפת ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא בעולם ובישראל, על מנת להמשיך לתת את המענה על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר.

אנשי מקצוע ועיתונאים מוזמנים לשמוע על סוגיות אלו ואחרות במסגרת כנס ארצי שעורכת המחלקה לשחפת ואיידס בנושא “גילוי מוקדם ונגישות אוניברסאלית לטיפול בשחפת” בתאריך 28.03.2012, בבית סוראסקי בתל השומר. סדר יום נמצא באתר המחלקה בכתובת: www.health.gov.il/TBAIDS

בברכה,

עינב שימרון – גרינבוים

דוברת משרד הבריאות