בכתב העת Acta Pediatrica פורסמו תוצאות מחקר חדש מישראל מהן עולה כי טיפול בן ארבעה שבועות במשאפים עם גודל חלקיקים קטן ביותר (Ultrafine Particles ) של Beclomethasone Diproprionate ( להלן (Qvar )HFA – BDP )) הביא לירידה משמעותית בתגובתיות-יתר של דרכי האוויר בילדים קטנים.
ברקע למחקר מסבירים פרופ’ לאה בנטור ושות’ מבית החולים רמב”ם כי תגובתיות-יתר של דרכי האוויר (Bronchial Hyper-Reactivity ) מספקת כלי לאבחנת אסתמה וכן להערכת החומרה והתגובה לטיפול. עד כה לא נקבעה ההשפעה של משאפים עם חלקיקים קטנים של BDP-HFA (Qvar ) על תגובתיות-יתר של דרכי האוויר, כפי שנמדדה באמצעות מבחן תגר עם אדנוזין בילדים קטנים.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע את ההשפעה של משאפים עם חלקיקים קטנים של BDP-HFA (Qvar ) במינון 100 מיקרוגרם, פעמיים ביום) על תגובתיות-יתר של דרכי האוויר, כפי שנקבע לפי ירידה של 20% בערכי FEV1 בילדים קטנים הסובלים מאסתמה.
מדגם המחקר כלל 21 ילדים קטנים (13 בנים), בגיל ממוצע של 4.95 שנים, עם אסתמה מאוזנת חלקית או אסתמה מאוזנת, שהשלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו. כל ילד קיבל ארבעה שבעות טיפול במשאפים עם חלקיקים קטנים של ( BDP-HFA (Qvar ( במינון של 100מיקרוגרם, פעמיים ביום) או פלסבו, ולאחר שבועיים של הפסקה בטיפול, חצה לקבוצת הטיפול המקבילה. התוצא העיקרי היה הריכוז שנדרש להביא לירידה של 20% בערכי FEV1
(להלן PC20-FEV1 ) והשלב בו ערכי FEV1 ירדו ב-20%. החוקרים ניטרו את מספר השלב (0-12) שנדרש להביא לירידה של 20% בערכי FEV1 .
מהתוצאות עולה כי לאחר ארבעה שבועות טיפול, חציון ערכי PC20-FEV1 עמד על 81.28 מ”ג למ”ל עם טיפול במשאפים עם חלקיקים קטנים של ( BDP-HFA (Qvar , בהשוואה ל-9.64 מ”ג למ”ל עם פלסבו (p<0.001 ). חציון העלייה בשלבים שנדרגה להביא לירידה של 20% בערכי FEV1 עם משאפים עם חלקיקים קטנים של ( BDP-HFA (Qvar , בהשוואה לפלסבו, עמד על שלוש.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי טיפול בן ארבעה שבועות במשאפים עם חלקיקים קטנים של ( BDP-HFA (Qvar , במינון של 100 מיקרוגרם, פעמיים ביום, הביא לירידה מובהקת בתגובתיות-יתר של דרכי האוויר, בהשוואה לפלסבו, בילדים קטנים בטווח הגילאי 3-7 שנים. ב-17 מבין 21 הילדים נרשמה תועלת משמעותית לפי הערכת תגובתיות-יתר של דרכי האוויר.
המחקר לא נועד להעריך שיפור קליני. עם זאת, הודגם שיפור סטטיסטי בהשכמות הליליות. מספר המשתתפים הקטן ומיעוט התסמינים במהלך תקופת המחקר הקצרה אינם מאפשרים להסיק מסקנות חד-משמעיות בנוגע לתועלת הקלינית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!