ממחקר מבוסס-אוכלוסיה במינסוטה עולה כי חולי אסתמה ניצבים בפני סיכון מוגבר לזיהום בשעלת. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology.

לדברי החוקרים, מנקודת מבט של בריאות הציבור, לאור התפרצות הגדולה של שעלת בארצות הברית, הסיכון המשמעותי לשעלת בחולי אסתמה, והשכיחות הגבוהה של אסתמה באמריקאים, ייתכן כי הגיעה העת לשקול החלפת מנת דחף של טטנוס ודיפתריה במנת דחף של Tdap (Tetanus, Diphtheria ו-Acellular Pertusis) לחולי אסתמה.

החוקרים התבססו על ההתפרצות המקומית של שעלת בסמוך ל-Mayo Clinic במטרה לבחון אם בחולי אסתמה קיים סיכון מוגבר לזיהום. הם מצאו כי בהשוואה לביקורות (26%) שיעור גבוה יותר מהחולים בקבוצת המקרים של שעלת (37.8%) היו חולי אסתמה (37.8% לעומת 26%, p=0..005).

לאחר תקנון לטיפול אנטיביוטי וסיפור משפחתי של אסתמה, החוקרים מצאו כי קשר בלתי-תלוי בין אסתמה ובין עליה של 73% בסיכון לשעלת. לא נמצאה עליה בסיכון לשעלת עם טיפול סיסטמי בסטרואידים או טיפול במשאפי סטרואידים. מנגד, סיפור משפחתי של אסתמה לווה בסיכון מוגבר לזיהום, אך ללא מובהקות סטטיסטית.

חלק גדול יותר מחולי האסתמה קיבלו חיסון מלא כנגד שעלת בעת המחקר (89.2% לעומת 79.8%, p=0.019).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי ייתכן ונוכחות אסתמה משפיעה על משך ההגנה החיסונית כנגד שעלת. הם מציינים כי ה-ACIP (Advisory Committee on Immunization Practices) ממליצה על מנה בודדת של Tdap למתבגרים ומבוגרים (19-64 שנים) במידה ולא ניתנה קודם לכן. עם זאת, שיעור חיסוני Tdap במתבגרים ומבוגרים בארצות הברית הוא נמוך. על כל המתבגרים עם אסתמה, בגיל 11 שנים ומעלה לקבל חיסון Tdap במידה ולא קיבלו זאת קודם לכן.

J Allergy Clin Immunol 2011

לידיעה במדסקייפ