בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ומחלות רקמת חיבור אחרות, נוכחות מחלת ריאות אינטרסטיציאלית אינה מהווה התווית-נגד למתן טיפול בתרופות ביולוגיות, אך יש להפסיק את הטיפול בתכשירים אלו עם הופעת תסמינים נשימתיים חדשים, כך עולה מסקירה חדשה שפורסמה במהדורת ספטמבר של Current Opinion in Pulmonary Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התרופות הביולוגיות הנוכחיות לטיפול במחלות רקמת חיבור מסווגות למעכבי ציטוקינים (Etanercept, Infliximab, Adalimumab, Golimumab ו-Certoziumab) או מעכבי לימפוציטים (Rituximab ו-Abatacept).
בסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון את העדויות אודות היעילות של תרופות ביולוגיות בטיפול במחלת ריאות אינטרסטיציאלית על הרעילות הריאתית עקב השימוש בתכשירים אלו בחולים עם מחלת רקמת חיבור.
למרות שלא נמצא קשר מובהק בין תכשירים אלו ובין רעילות ריאתית, הופעה חדשה של התלקחות מחלת ריאות אינטרסטיציאלית קיימת עם שיעורי תמותה גבוהים תועדה עד כה ב-144 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית לאחר טיפול במעכבי TNF.
בדומה, הטיפול ב-Rituximab הועיל לחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית ו-Systemic Sclerosis, אך מלווה בהופעה חדשה של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ולופוס.
כיום חסר מידע בנוגע לטיפולים ביולוגיים אחרים.
החוקרים ממליצים להפסיק את הטיפול הביולוגי במידה ומופיעים קוצר נשימה, שיעול יבש וחום, ויש לשלול את האפשרות של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית.
דרושים מחקרים נוספים בנושא במטרה להבין נכונה את המשמעות הקלינית של התופעה הפרדוקסאלית של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית עם טיפולים ביולוגיים וכן להבין טוב יותר את המנגנונים המורכבים בבסיס התופעה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!