תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי sputum induction היא פרוצדורה בטוחה ובלתי-פולשנית המאפשרת ביצוע הערכב ישירה של הדלקת האאוזנופילית ושל התגובה לטיפול בילדים הסובלים מאסטמה.
החוקרים כותבים כי ערכה הרב של הפרוצדורה נובע מביצוע הערכה ישירה באופן בלתי-פולשני בקרב ילדים החולים באסטמה, שכן פרוצדורות אחרות כמו ברונכוסקופיה ולקיחת ביופסיה כרוכות בסיכון מסוים. הם מסבירים כי מחקר התוכנית לטיפול באסטמה בילדים (CAMP) תוכנן לבדוק את ההשפעות ארוכות הטווח של מתן budesonide ו-nedocromil בהשוואה למתן פלצבו בילדים הסובלים מאסטמה מדרגת חומרה בינונית עד חמורה.
החוקרים בדקו את בטיחות ה-sputum induction ונעזרו באנליזת ה-sputum לאמדן של שינויים במצב הדלקת בדרכי הנשימה בין קבוצות הטיפול. בנוסף, הם בדקו את ההתאמות בין ביו-מרקרים אחרים לבין האאוזינופילים ב-sputum.
הקבוצה ביצעה sputum induction ואספה את שאיפת חד-תחמוצת-החנקן, את ספירות האאוזינופילים בזרם הדם, ואת ה-cationic protein בעת הפסקת מתן הטיפול ולאחר תקופת השטיפה. בנוסף בוצעו בדיקות ספירומטריה ובדיקות methacholine challenge.
דגימות sputum לאנליזה הושגו מ-90 מתוך 117 הילדים. ה-sputum induction גרם להופעת עווית סימפונות ב-3 ילדים שקיבלו nedocromil וב-6 ילדים שקיבלו פלצבו. בילדים אלה נמצאה מחלה חמורה יותר מאשר בקרב יתר הילדים שלא פיתחו עווית סימפונות.
באלו שבהם הופיעה עווית סימפונות נמצאו בתחילת הניסוי ערכי FEV1 אחוזי מתוך המצופה ו-FEV1/FVC נמוכים יותר (85% לעומת 96%, p = 0.024 ו-70% לעומת 79%, p = 0.0008, בהתאמה).
בהשוואה לילדים שבהם לא הופיעה עווית סימפונות, באלו שבהם היא כן התפתחה נמצאו ערכי bronchodilator reversibility גדולים יותר (16.5% לעומת 6.8%, p = 0.004), רמות גבוהות יותר של IgE בסרום (1390.0ng/mL לעומת 495.0ng/mL, ערך p = 0.017) וספירות גבוהות יותר של אאוזינופילים במחזור הדם (757.0mm3 לעומת 282.0mm3, ערך , p = 0.04).
בנוסף נמצא בחולים אלה שימוש רב יותר ב-prednisone (כ-1.9 לעומת 0.9 מקרים ל-100 שנות-אדם, p = 0.05), ובמינונים נוספים של סטרואידים הניתנים בשאיפה (85.3 מ”ג לעומת 0 מ”ג, p = 0.016).
בחולים שטופלו באמצעות budesonide נמצאו ספירות אאוזינופילים ב-sputum נמוכות יותר (0.02% לעומת 0.8%, p = 0.03) בעת הפסקת הטיפול, בהשוואה לחולים שקיבלו פלצבו. לא נצפה הבדל משמעותי בין החולים שטופלו באמצעות nedocromil ואלו שקיבלו פלצבו. בעת הפסקת הטיפול הופיעה החמרה במצב האסטמה שחייבה מתן prednisone במהלך תקופת השטיפה בקרב 23 חולים.
בחולים שבהם נעשה השימוש ב-prednisone נמצאו ספירות אאוזינופילים אחוזיות גבוהות בסיום הטיפול (3.6% לעומת 0.6%, p = 0.023), בהשוואה לנבדקים שמצבם נשמר יציב. נמצא קשר בין ספירות אאוזינופילים אחוזיות, אלרגיה, bronchodilator reversibility גבוהה יותר, יחס FEV1/FVC נמוך יותר, רמות גבוהות יותר של NO בשאיפה, הימצאות אאוזינופילים במחזור הדם, eosinophilic cationic protein בסרום וב-sputum, שימוש רב יותר ב-prednisone במהלך שלב הטיפול וחומרה רבה יותר של האסטמה.
החוקרים מזהירים כי למרות הבטיחות היחסית וסבילות הילדים ל-sputum induction, קיימות כמה מגבלות פוטנציאליות. ראשית, הפרוצדורה מחייבת זמן רב יחסית לביצוע התהליך (3 שעות בממוצע), ושנית, תמיכה טכנית רבה ומומחיות דרושות בעת ביצוע התהליך, הצביעה ופיענוח הדגימות.
J Allergy Clin Immunol 2004;114:575-582.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!