בינואר השנה (2026), התקיימה הרצאתו של ד”ר פאהום במסגרת הכינוס השנתי של הליגה למניעת אפילפסיה. בהרצאתו, הציג ד”ר פאהום את נתוני מחקר ה־CORE VNS המלאים לראשונה בישראל.
לצפייה בהקלטת הווידאו של ההרצאה (25 דקות):
להלן סיכום ההרצאה:
ניהול אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי מציב אתגר קליני משמעותי, אך ממצאי מחקר ה-CORE VNS (Comprehensive Outcomes Registry in Epilepsy) שהתפרסמו לאחרונה מספקים עדות חזקה ליעילותו של קוצב העצב הווגאלי (VNS). המחקר, שעקב אחר יותר מ־800 מטופלים מ־16מדינות ומ־61 מרכזים למשך 3 שנות מעקב, מדגים Real-world evidence ומציג תוצאות מעודדות במיוחד בכל הנוגע לירידה בתדירות הפרכוסים ולשיפור במדדי איכות חיים. בהרצאתו התגאה גם ד”ר פיראס בנתוני הגיוס למחקר מהמרכזים מישראל שגייסו סה”כ 101 מטופלים והפכו את ישראל, למדינה השנייה בעולם בכמות גיוס המטופלים (לאחר ארה”ב).
ממצאי מחקר ה־CORE: היעילות רק עולה עם הזמן
אחד הממצאים המרכזיים והחשובים ביותר שעולים ממחקר ה־CORE הוא האפקט המצטבר של הטיפול. בניגוד לתרופות אנטי־פרכוסיות, שלעיתים מאבדות מיעילותן לאורך ציר הזמן, ב־VNS המגמה היא הפוכה:
- הפחתה בתדירות הפרכוסים ובשיעור המגיבים (Responders): תוצאות המחקר הדגימו תגובה מהירה יותר משמעותית מהמקובל בספרות. כבר לאחר 3 חודשי מעקב, הודגמה הפחתה של 50% בתדירות הפרכוסים המוקדיים והכלליים. לאחר 3 שנות מעקב, הודגמה הפחתה משמעותית של 81% בתדירות הפרכוסים המוקדיים ו־77% בתדירות הפרכוסים הכלליים. סוג ההתקפים שבהם הודגמה הפחתה אף משמעותית יותר היו בהתקפי האפילפסיה הפוגעים משמעותית בתפקוד (Disabling-seizures). המחקר הראה כי אחוז החולים שחוו ירידה של לפחות 50% בתדירות הפרכוסים עלה בהתמדה ככל שחלף הזמן מרגע ההשתלה ועמד על 76% בתום המעקב.
- הפחתה בעומס הפרכוסים: מעבר לירידה במספר ההתקפים, דווח על ירידה משמעותית בעוצמתם ובמשך זמן ההתאוששות (התקופה הפוסט־איקטלית). בו־זמנית הודגמה הפחתה של 95% בתדירות ההתקפים המוקדיים שעברו הכללה להתקף טוני־קלוני.
“הטכנולוגיה החדשה משנה את חוקי המשחק.”
ד”ר פיראס פאהום מציין כי השילוב בין ממצאי ה־CORE לבין הטכנולוגיה המתקדמת של דורות המכשירים החדשים (כמו הדגמים SR ו־SenTiva), מאפשר להגיע לתוצאות קליניות טובות מאי פעם.
“באמצעות מנגנון ה־AutoStim, המכשיר מזהה עלייה חדה בדופק המלווה כ־80% מהפרכוסים,” מסביר ד”ר פאהום. “הזיהוי המוקדם מאפשר מתן גירוי אוטומטי המפסיק או המקצר את ההתקף עוד לפני שהמטופל או סביבתו הספיקו להגיב. זה נדבך קריטי שתורם לתוצאות שאנו רואים במחקר ה־CORE VNS.”
שיפור מעבר לפרכוסים: איכות חיים ובטיחות
מחקר ה־CORE לא בדק רק את תדירות הפרכוסים, אלא גם מדדים תפקודיים וקליניים נוספים שד”ר פאהום מדגיש בהרצאתו: תוצאות המחקר הדגימו שיפור משמעותי במדדי איכות חיים רבים. אחד מהם היה הפחתה משמעותית בביקורים במיון ובאשפוזים: היכולת של המכשיר לקטוע התקפים קשים מובילה לירידה בצורך באשפוזים ובהתערבויות חירום. מחקר ה־CORE VNS הדגים הפחתה של 64% בביקורים במיון ו־82% הפחתה בסיכוי לסטטוס־אפילפטיקוס המוביל לאשפוז. ניתן לומר שהטיפול ב־VNS מפחית משמעותית הגעה בחירום לבית החולים בעקבות פרכוסים.
סיכום ומסקנות
ממצאי מחקר ה־CORE VNS לצד הניסיון הקליני העשיר שנצבר ביחידות האפילפסיה בישראל, מוכיחים כי ה־VNS הוא פתרון בטוח ויעיל משמעותית לאורך זמן עבור חולים עמידים לטיפול תרופתי ואינם מועמדים לניתוח כריתה. ה־VNS מציע תקווה ממשית לשיפור משמעותי באיכות החיים ושליטה טובה יותר במחלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!