בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA), מעכבי ג’נוס קינאז (JAKi) קשורים בסיכון מוגבר משמעותית להרפס זוסטר, אך הסיכון לסוגי זיהומים אחרים הוא בערך זהה ולעיתים נמוך יותר מבחינה מספרית בהשוואה לתרופות ביולוגיות משנות מהלך המחלה (bDMARDs), כך על פי נתונים חדשים ממחקר JAK-pot, אשר פורסם ב Annals of the Rheumatic Diseases.
ממצא זה עולה מהניתוח האחרון שנערך מ-JAK-pot, שיתוף פעולה של 20 רישומים לאומיים שמטרתו לענות על שאלות בעולם האמיתי לגבי היעילות והבטיחות של JAKi במחלות ראומטיות. המסקנה העיקרית — שמצביעה על כך ש-JAKi, יחסית ל-bDMARDs לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, קשור בסיכון מוגבר להרפס זוסטר אך לא לסוגי זיהומים אחרים. נתונים אלה הוצגו בכנס השנתי של האיגוד האירופי לאגודות ראומטולוגיה (EULAR) 2024.
מתוך 20 הרישומים הלאומיים שכעת מספקים נתונים ל-JAK-pot, רק 14 נכללו בניתוח זה. המחקר דרש נתונים על שיעורי זיהומים מהזמן ש-JAKi הפכו זמינים מסחרית, מה שצמצם את מאגר הנתונים. בניתוח נכללו מעכבי JAK כמו טופסיטיניב (Xeljanz), באריסיטיניב (Olumiant), אופדאסיטיניב (Rinvoq), ופילגוטיניב (Jyseleca), הושוו בנפרד וביחד עם שתי קבוצות של bDMARDs. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשיעור כלל הזיהומים פרט להרפס זוסטר, שבו יחס השיעור עבור מעכבי JAK היה גבוה יותר.
בניתוח נפרד של מטופלים מעל גיל 55 עם גורם סיכון לבבי אחד לפחות, ההבדלים בין הקבוצות היו קטנים יותר ולא הגיעו למשמעות סטטיסטית, גם לא להרפס זוסטר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!