במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, קיים קשר בין נוכחות סיבוכים מיקרווסקולאריים וחומרתם ובין סיבולת לב-ריאה נמוכה יותר.
ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי אין מידע רב אודות היקף הקשר בין מחלה מיקרווסקולארית ובין סיבולת לב-ריאה במבוגרים עם סוכרת מסוג 2. להערכת הנושא הם השלימו מחקר שכלל 4,766 משתתפים עם סוכרת מסוג 2 שהשלימו מבחן מאמץ במחקר Look AHEAD (או Action for Health in Diabetes) בתחילת המחקר. סיבולת לב-ריאה ירודה הוגדרה על-פי קריטריוני ה-Aerobics Cetner Longitudinal Study ומחלה מיקרווסקולארית הוגדרה בנוכחות מחלת כליות משנית לסוכרת, רטינופתיה ו/או נוירופתיה. חומרת התחלואה המיקרווסקולארית נקבעה על-פי מספר איברי מטרה מיקרווסקולאריים מעורבים.
מבין 4,766 משתתפים (גיל ממוצע של 58.9 שנים; 58.5% נשים), ב-1,761 חולים (37%) הייתה עדות למחלה מיקרווסקולארית. במשתתפים עם סיבוכים מיקרווסקולאריים בשלוש עצים וסקולאריים תועדה סיבולת לב-ריאה נמוכה יותר, בהשוואה לאלו ללא מחלה מיקרווסקולארית כלל (מדד MET ממוצע של 6.58 לעומת 7.26, p=0.001).
בקרב חולים עם מחלה מיקרווסקולארית כלשהי תועד סיכוי גבוה יותר לסיבולת לב-ריאה ירודה, בהשוואה לאלו ללא תחלואה מיקרווסקולארית (יחס סיכויים מתוקן של 1.45, רווח בר-סמך 95% של 1.24-1.71).
עליה בנטל תחלואה מיקרווסקולארית לווה בסיכון מוגבר לסיבולת לב-ריאה נמוכה (מחלה מיקרווסקולארית בשלושה אתרים וסקולאריים לוותה ביחס סיכויים מתוקן של 2.82, רווח בר-סמך 95% של 1.36-5.85(.
יחסי הסיכויים המתוקנים לסיבולת לב-ריאה ירודה עמדו על 1.24 (רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.55) בנוכחות נוירופתיה, 1.34 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.76) בנוכחות רטינופתיה ו-1.44 (רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.73).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על הקשר בין מחלה מיקרווסקולארית ובין יכולת גופנית בקרב מבוגרים עם סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!