חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם, אירועים מוחיים נפוצים יותר בנשים לעומת גברים בצעירים עד גיל 45 שנים. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את התרומה של גורמי סיכון מסורתיים ולא-מסורתיים (דוגמת מיגרנה, תרומבופיליה) להתפתחות אירוע מוחי במבוגרים צעירים.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי שהתבסס על מאגר Colorado’s All Payer Claims Database (שנים 2012-2019). הם זיהו אירועים מוחיים ראשונים במבוגרים צעירים בגילאי 18-55 שנים, התאימו להם שלוש ביקורות ללא אירוע מוחי לפי מין, גיל, סוג ביטוח ותקופה שקדמה לאירוע המוחי.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין אירוע מוחי ובין מספר גורמי הסיכון לפי סוג ולאחר מכן הושלם חישוב להערכת הסיכון המיוחס לאוכלוסייה.

מדגם המחקר כלל 2,618 מקרים (52% נשים; 73.3% אירועים מוחיים איסכמיים) ו-7,827 ביקורות. כל גורם סיכון מסורתי או לא-מסורתי נוסף לווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי בכל קבוצות הגיל והמין.

במבוגרים בגילאי 18-34 שנים, חלק גדול יותר מהאירועים המוחיים נקשר עם גורמי סיכון לא-מסורתיים (סיכון מיוחס לאוכלוסייה: 31.4% בגברים ו-42.7% בנשים) בהשוואה לגורמי סיכון מסורתיים (25.3% בגברים ו-33.3% בנשים).

התרומה של גורמי סיכון לא-מסורתיים פחתה עם הגיל (19.4% בגברים ו-27.9% בנשים בגילאי 45-55 שנים). התרומה של גורמי סיכון מסורתיים הגיעה לשיא בקרב אלו בגילאי 35-44 שנים(32.8% בגברים ו-39.7% בנשים). יתר לחץ דם היה גורם הסיכון המסורתי החשוב ביותר ותרומתו גדלה עם הגיל (סיכון מיוחס לאוכלוסייה של 27.8% בגברים ו-26.7% בנשים בגילאי 45-55 שנים). מיגרנה הייתה גורם הסיכון הלא-מסורתי החשוב ביותר ותרומתה פחתה עם הגיל (סיכון מיוחס לאוכלוסייה של 20.1% בגברים ו-34.5% בנשים בגילאי 18-35 שנים).

החוקרים מסכמים וכותבים כי גורמי סיכון לא-מסורתיים חשובים כמו גורמי סיכון מסורתיים בהתפתחות אירועים מוחיים בנשים וגברים צעירים ועם קשר הדוק יותר עם התפתחות אירועים מוחיים במבוגרים מתחת לגיל 35 שנים.

Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes, March 26, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן