במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Rheumatology מדווחים חוקרים על סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ואי-ספיקת לב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת מפרקים שגרונית הינה גורם סיכון לאי-ספיקת לב אך בספרות הרפואית אין עדויות אודות הקשר בין אי-ספיקת לב ותמותה במבוגרים בארצות הברית עם דלקת מפרקים שגרונית. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין אי-ספיקת לב ובין תמותה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים אספו נתונים ממאגר National Health and Nutrition Examination Survey וחישבו את יחס הסיכון בין אי-ספיקת לב ובין תמותה מכל-סיבה, תחלואה קרדיווסקולארית וממאירות.
מדגם המחקר כלל 2,045 משתתפים (גיל ממוצע של 60.32 שנים, 57.6% נשים).
לאורך חציון מעקב של 109 חודשים תועדו 602 מקרי תמותה.
לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, בהשוואה למשתתפים ללא אי-ספיקת לב, באלו עם אי-ספיקת לב תועדה עליה של 60% בסיכון לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.60, רווח בר-סמך 95% של 1.27-2.01) ועליה של 110% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 2.10, רווח בר-סמך 95% של 1.45-3.06).
יתרה מזאת, הממצאים הצביעו על קשר מובהק סטטיסטית בין אי-ספיקת לב ובין תמותה מכל-סיבה גם בנשים ובאלו בגילאי 65 שנים ומעלה.
ממצאי המחקר אינם תומכים בקשר מובהק סטטיסטית בין אי-ספיקת לב ובין הסיכון לתמותה עקב מחלה ממארת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים במבוגרים בארצות הברית עם דלקת מפרקים שגרונית, אבחנה של אי-ספיקת לב מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם. הנתונים מדגישים את החשיבות של אי-ספיקת לב בטיפול בחולים עם המחלה הדלקתית ועשויים לסייע לרופאים בזיהוי מטופלים בסיכון גבוה בהם תתכן תועלת לניטור והתערבות מוקדמת למניעה או טיפול באי-ספיקת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!