מה בין פעילות גופנית בילדות ובין נפח המוח? (JAMA Netw Open)

הגדלת היקף פעילות גופנית בילדות מאוחרת מלווה בעליה בנפח המוח באזורים המעורבים בתפקוד קוגניטיבי, יכולת רגשית, למידה ותחלואה פסיכיאטרית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

החוקרים בחנו נתונים אודות 1,088 ילדים (52% בנות) ממחקר Generation R Study, מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה בן ארבע שנים מרוטרדם, הולנד. בגיל 10 שנים, הילדים והמטפלים דיווחו על דרגת הפעילות הגופנית של הילדים ומעורבות בפעילויות ספורט.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את השינויים בנפח המוח של המשתתפים במחקר באמצעות בדיקת MRI בגילאי 10 שנים ו-14 שנים.

מהנתונים עולה כי כל עליה של שעה של השתתפות בספורט בשבוע לוותה בשינוי גדול יותר של 64 ממ3 בנפח המוח באזור חומר אפור תת-קורטיקלי (p=0.04). כל עליה של שעה בפעילות גופנית כוללת לוותה בשינוי גדול יותר של 154 ממ3 בכלל החומר הלבן (p=0.02).

מניתוח הנתונים עלה כי סך פעילות גופנית מכל סוג (p=0.03) ודיווח של הילדים על משחק מחוץ לבית (p=0.01) לוו בנפח גדול יותר של האמיגדלה לאורך הזמן.  עוד זוהה קשר בין סך הפעילות הגופנית כפי שדווח ע”י הילדים ובין עליה בנפח ההיפוקמפוס (p=0.02).

החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית הינה אחת החשיפה הסביבתיות המבטיחות ביותר להן השפעה חיובית על המצב הבריאותי לאורך החיים. הממצאים מצטרפים לעדויות קודמות המדגישות את התועלת הנוירו-התפתחותית של פעילות גופנית על מבני האמיגדלה והיפוקמפוס.

JAMA Netw Open, Oct 5, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן