במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היארעות ביטויים חוץ-מפרקיים של דלקת מפרקים שגרונית פחתה לאורך הזמן, כאשר באלו עם ביטויים חוץ-מפרקיים נותר סיכון מוגבר לתמותה.
מטרת המחקר הייתה לבחון את השינויים בהיארעות המצטברת של ביטויים חוץ-מפרקיים של דלקת מפרקים שגרונית ואת הסיכון לתמותה בחולים עם ביטויים אלו.
החוקרים בחנו את מגמות שיעורי ביטויים חוץ-מפרקיים של דלקת מפרקים שגרונית במסגרת מחקר עוקבה שכלל את כל המבוגרים עם היארעות דלקת מפרקים שגרונית בין 1985 עד 2014, אשר ענו על קריטריוני ה-American College of Rheumatology משנת 1987. החולים סווגו לשתי קבוצות על-פי תאריך היארעות דלקת מפרקים שגרונית – 1985-1999 או 2000-2014. הופעת ביטויים חוץ-מפרקיים של דלקת מפרקים שגרונית נקבעה על-פי בחינה ידנית של הרשומה הרפואי ושיעורי ההיארעות המצטברים לאחר 10 שנים של כל ביטוי חוץ-מפרקי נקבעו בשני המדגמים.
מדגם המחקר כלל 907 חולים: 296 בשנים 1985-1999 ו-611 בשנים 2000-2014. שיעורי ההיארעות המצטברים לאחר עשר שנים של כל ביטוי חוץ-מפרקי של דלקת מפרקים שגרונית ירד משמעותית בין המדגם המוקדם מהמדגם המאוחר (45.1% לעומת 31.6%, p<0.001). ירידה זו נבעה בעיקר מירידה משמעותית בנודולים תת-עוריים (30.9% לעומת 15.8%, p<0.001) וביטויים חוץ-מפרקיים שאינם חמורים (41.4% לעומת 28.8%, p=0.001).
גורמי סיכון להתפתחות ביטויים חוץ-מפרקיים של דלקת מפרקים שגרונית כללו עדות לנוגדני RF (יחס סיכון של 2.02, רווח בר-סמך 95% של 1.43-2.86) ועישון פעיל (יחס סיכון של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.10-2.34).
שיעורי התמותה היו מוגברים בחולים עם ביטויים חוץ-מפרקיים לא-חמורים (יחס סיכון של 1.83, רווח בר-סמך 95% של 1.18-2.85) או חמורים (יחס סיכון של 3.05, רווח בר-סמך 95% של 1.44-6.49).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על ירידה לאורך הזמן בהיארעות ביטויים חוץ-מפרקיים של דלקת מפרקים שגרונית. שיעורי התמותה נותרים מוגברים בחולים עם ביטויים חוץ-מפרקיים של מחלת המפרקים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!