גורמי סיכון לדימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה (World J Clin Cases)

במאמר שפורסם בכתב העת World Journal of Clinical Cases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוחי עמוד-שדרה הם נמוכים מאוד ומלווים בפרוגנוזה גרועה, כאשר גורמי סיכון אפשריים כוללים את גיל החולה, היסטוריה של אירוע מוחי ופגיעה בדורה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה הינו סיבוך חמור ונדיר. מטרתם כעת הייתה לבחון את הנטל הכלכלי, המאפיינים הקליניים, גורמי סיכון ומנגנוני התפתחות דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נערך בין תחילת שנת 2015 ועד סוף שנת 2022 וכלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, אשר עברו ניתוח עמוד שדרה. החוקרים זיהו חולים עם דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד שדרה בזמן האשפוז. על-פי סוג ניתוח עמוד שדרה, חולים עם דימום תוך-גולגולתי הותאמו באקראי ביחס 1:5 לביקורות ללא דימום תוך-גולגולתי.

מדגם המחקר כלל 24,472 חולים שעברו ניתוח עמוד שדרה. מבין אלו, שישה חולים (3 גברים ו-3 נשים; גיל ממוצע של 71.3 שנים) אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח איחוי שדרה אחורי, עם שיעורי היארעות של 0.025% (6 מבין 24,472 חולים). הסוג הנפוץ של דימום תוך-גולגולתי היה דימום בצרבלום.

על-פי סוג הניתוח, 30 ביקורות הותאמו באקראי ביחס 1:5 והחוקרים מדווחים על הבדלים מובהקים סטטיסטית בין חולים עם דימום תוך-גולגולתי ובין הביקורות התואמות בגיל (71.33 שנים לעומת 58.39 שנים, p=0.001), היסטוריה של מחלה צרברווסקולארית (50% לעומת 6.7%, p=0.024), פגיעה בדורה של השדרה (50% לעומת 3.3%, p=0.010), הוצאות אשפוז (242,119.1 לעומת 96,290.7, p=0.009) ומדד תפקוד יומיומי בעת השחרור (40.00 לעומת 75.40, p=0.019).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים על שכיחות נמוכה של דימום תוך-גולגולתי בחולים לאחר ניתוח עמוד-שדרה, אם כי הפרוגנוזה במקרים אלו גרועה. גורמי סיכון אפשריים לסיבוך זה כוללים את גיל החולה, היסטוריה של אירוע מוחי ונזק לדורה. הם ממליצים להימנע מנזק לשכבת הדורה בזמן התערבות ניתוחית בחולים בסיכון גבוה לדמם תוך-גולגולתי.

World J Clin Cases, Aug 16, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן