בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer.
מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 מאגרי סרטן מבוססי-אוכלוסייה ב-19 מדינות ברחבי אירופה. החוקרים השלימו מודלים סטטיסטיים שונים להערכת הסיכון היחסי לתמותה עקב סיבות שאינן מחלות ממאירות בקרב צעירים עם היסטוריה של ממאירות.
סיכון מוגבר לתמותה תועד באלו עם היסטוריה של לויקמיה, לימפומה, גידולי מערכת עצבים מרכזית ומלנומה בשני המינים, ממאירויות של האשך בגברים וסרטן שד וצוואר רחם בנשים.
באשר לממאירויות המטולוגיות וגידולי מערכת עצבים מרכזית, יחס הסיכון לתמותה מסיבות שאינן מחלות ממאירות היה גבוה יותר משמעותית בנשים לעומת גברים (לדוגמא, יחס סיכון של 8.6 לעומת 4.6 עם לויקמיה מילואידית כרונית). יחס י הסיכון היו גבוהים מאוד עבור גידולי מערכת עצבים מרכזית בנשים בגילאי 20-29 שנים (יחס סיכון של 44) ובמתבגרות עם סרטן שד (יחס סיכון של 33), כאשר הסיכון פחת עם הגיל.
שיעורי ההחלמה עלו על 90% בחולים עם מחלת הודג’קין, ממאירויות תאי נבט ומלנומה עורית בנשים, אך היו נמוכים מ-50% בגברים ונשים עם לויקמיה לימפובלסטית אקוטית ובגברים עם לויקמיה מילואידית אקוטית בכל קבוצות הגיל.
באשר ללויקמיה לימפובלסטית אקוטית בשני המינים, גידולי מערכת עצבים מרכזים בגברים וממאירויות מעי גס ורקטום בנשים, תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי ההחלמה בין מתבגרים בגילאי 30-39 שנים, עם ירידה של כ-20% בקבוצות גיל מבוגרות יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה ממארת בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו ממאירות בעברם.
Eur J Cancer, April 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!