במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכחדת הליקובקטר פילורי אינה מלווה בעליה בשיעורי היארעות ממאירות של הוושט.
החוקרים אספו נתונים אודות כלל החולים שעברו טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי בפינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 1995 עד 2019. המאגר כלל 661,987 משתתפים עם למעלה מחמש מיליון-שנות לאחר טיפול הכחדה, כולל 550 מקרים של אדנוקרצינומה של הוושט. חציון משך המעקב עמד על כשמונה שנים ונע בין שנה ועד 24 שנים.
מהנתונים עולה כי שיעורי ההיארעות המתוקנים של אדנוקרצינומה של הוושט לא היו גבוהים יותר לאחר טיפול להכחדת החיידק (0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.82-0.97). למעשה, שיעורי ההיארעות המתוקנים ירדו עם הזמן לאחר הכחדת החיידק והגיעו לשפל של 0.73 (רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.86) במהלך תקופת מעקב של 11-24 שנים. ממצאים אלו היו זהים ללא תלות בגיל או מין ובניתוח לפי כל מדינה בנפרד.
החוקרים גם לא זיהוי קשר בין טיפול הכחדה ובין שיעורי ההיארעות המתוקנים של ממאירות קשקשית של הוושט (0.99, רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.11).
המחקר לא מצא כל עדות התומכת בהשערה כי ישנה עליה הדרגתית בסיכון לאדנוקרצינומה של הוושט עם הזמן לאחר טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות הכחדת הליקובקטר פילורי בכל הנוגע להשפעה אפשרית על הסיכון לסרטן הוושט ומציעים כ הסיכון המופחת לאדנוקרצינומה של הוושט באלו עם עדות לזיהום החיידקי ככל הנראה נובעת מאטרופיה של הקיבה על-רקע החיידק, המפחיתה את ייצור חומצת קיבה ולכן ריפלוקס קיבה-וושט חומצי, גורם הסיכון העיקרי לממאירות זו.
Gastroenterology, July 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!