מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי הוספת Apalutamide (ארלידה) לטיפול ADT (או Androgen Deprivation Therapy), עם או ללא Abiraterone Acetate ופרדניזון, לווה בהארכת משך הישרדות ללא-התקדמות רמות PSA בגברים עם הישנות ביוכימית של סרטן ערמונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי הגברת חסימת פעילות אנדרוגנים משפרת הישרדות בגברים עם סרטן ערמונית עמיד לסירוס שאינו-גרורתי, כמו גם מחלה גרורתית רגישה לסירוס. גישה זו עשויה גם להועיל לחולים עם הישנות ביוכימית של סרטן ערמונית בסיכון גבוה המצויים בסיכון לגרורות מרוחקות.
מחקר PRESTO הינו מחקר בשלב 3, בתווית-פתוחה, אשר כלל 503 חולים לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית עם עדות להישנות ביוכימית, עם ריכוז PSA של 0.5 ננוגרם/מ”ל ומעלה וזמן הכפלת PSA של עד 9 חודשים.
החולים חולקו באקראי ביחס 1:1:1 לקבלת ADT בלבד, משלב ADT עם Apalutamide, או משלב ADT עם Apalutamide וגם Abiraterone Acetate ופרדניזון.
התוצא העיקרי היה הישרדות ללא-התקדמות רמות PSA לאורך טיפול בן שנה אחת. תוצא משני כלל את ההישרדות ללא התקדמות PSA בקרב חולים עם התאוששות רמות טסטוסטרון (תת-קבוצה של חולים שהשיגו רמות טסטוסטרון מעל 5 ננוגרם/ד”ל במהלך המחקר), חציון מרווח זמן עד להתאוששות טסטוסטרון (ריכוז של מעל 50 ננוגרם/ד”ל) ובטיחות.
לאחר חציון מעקב של21.5 חודשים, משלב ADT עם Apalutamide הוביל להארכת חציון הישרדות ללא התקדמות PSA לעומת טיפול ADT בלבד (24.9 לעומת 20.3 חודשים; יחס סיכון של 0.52). משלב ADT עם Apalutamide, Abiraterone Acetate ופרדניזון הוביל לשיפור הישרדות ללא-התקדמות PSA לעומת טיפול ADT בלבד (26 לעומת 20.3 חודשים, יחס סיכון של 0.48).
בהשוואה ל-ADT לבדו, מרווח הזמן עד להתאוששות טסטוסטרון מעל 50 ננוגרם/”ל לא היה שונה משמעותית בזרוע טיפול ADT עם Apalutamide (3.9 לעומת 3.8 חודשים, בהתאמה). בזרוע טיפול ADT עם Apalutamide, Abiraterone Acetate ופרדניזון תועד מרווח זמן ארוך יותר עד להתאוששות טסטוסטרון (4.7 חודשים), אשר לא היה מובהק סטטיסטית.
אירועים חריגים חמורים תועדו ב-8% מהחולים בזרוע טיפול מונותרפי ב-ADT, 9% מאלו תחת משלב ADT עם Abiraterone ו-17% בזרוע הטיפול ב-ADT עם Apalutamide, Abiraterone Acetate ופרדניזון. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו יתר לחץ דם, קוצר נשימה ונפילות.
במאמר מערכת שדן בתוצאות המחקר כתבו מומחים כי למרות הממצאים לפיהן הגברת ADT משפרת משמעותית הישרדות ללא-התקדמות PSA לעומת ADT לבדו, יש לנקוט משנה זהירות בטיפול בהישנות ביוכימית, מאחר ומדובר במתן טיפול לגברים שברובם הם ללא תסמינים, חלקם הגדול צפי לשרוד שנים ללא כל סיבוך של המחלה ורעילות הטיפול עלולה להחמיר מחלות רקע עם עליה בסיכון לתמותה שאינה על-רקע סרטן ערמונית.
J Clin Oncol, Jan 23, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!