משלב תצמיד נוגדן-תרופה עם קרינה למוח מעלה את הסיכון לנמק קרינתי (JAMA Oncol)

בקרב חולים עם גרורות מוחיות, טיפול בתצמיד נוגדן-תרופה במקביל לטיפול בקרינה סטריאוטקטית מלווה בעליה משמעותית בסיכון לנמק קרינתי תסמיני, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית מהווה טיפול מרכזי עבור חולים עם גרורות מוחיות, אך קיים סיכון לנמק קרינתי. מאחר ותצמיד נוגדן-תרופה עשוי לסייע בהקטנת גרורות מוחיות, הם ביקשו לבחון אם הוספת הטיפול התרופתי לקרינה סטריאוטקטית מעלה את הסיכון לנמק קרינתי תסמיני.

מדגם המחקר כלל 98 חולים (84% נשים; גיל חציוני של 55 שנים) עם גרורות מוחיות, אשר קיבלו לפחות מחזור אחד של טיפול בקרינה סטריאוטקטית בשל גרורות מוחיות ולפחות מנה אחת של Trastuzumab Emtansine, Trastuzumab Deruxtecan, או Sacituzumab Govitecan.

התוצא העיקרי היה נמק קרינתי תסמיני והחוקרים השלימו ניתוח סטטיסטי לניתוח ההשפעה של טיפול משולב בקרינה עם תצמיד נוגדן-תרופה.

בכלל המדגם, שיעורי ההיארעות המצטברים לאחר 24 חודשים של נמק קרינתי תסמיני עמדו על 8.5%. טיפול בתצמיד נוגדן-תרופה בשילוב עם קרינה מוחית לווה בסיכון מוגבר לנמק קרינתי תסמיני בניתוח חד-משתני (יחס סיכון של 4.01) ובניתוח רב-משתני (יחס סיכון של 4.31) שכלל תקנון לטיפול קרינתי קודם ונפח גרורות מוחיות.

הסיכון לנמק קרינתי תסמיני עם משלב תצמיד תרופה-נוגדן וקרינה היה בינוני בחולים עם גרורות מוחיות קטנות שקיבלו מחזור ראשון של קרינה סטריאוטקטית, אך היה משמעותי באלו עם גרורות גדולות יותר ובמקרים של קרינה חוזרת בשילוב עם הטיפול התרופתי.

בנגעים לאחר קרינה קודמת, הסיכון לנמק בתוך 24 חודשים עמד על 42% עם משלב תצמיד תרופה-נוגדן, לעומת 9.4% כאשר ניתן טיפול קרינתי ללא תצמיד תרופה-נוגדן.

שיעורי נמק קרינתי תסמיני בדרגה 4-5 לאחר קרינה סטריאוטקטית עמדו על 7.1% מגרורות מוחיות שטופלו במשלב עם תצמיד תרופה-נוגדן, לעומת 0.7% מגרורות ללא טיפול במקביל בתצמיד נוגדן-תרופה. לא תועדו הבדלים בסיכון בין תכשירי תצמיד נוגדן-תרופה שונים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי על בסיס ממצאים אלו, על רופאים לקחת בחשבון את הסיכון לנמק קרינתי תסמיני ולעקוב מקרוב אחר החולים כאשר משלבים טיפול קרינתי עם תצמיד תרופה-נוגדן בחולים עם גרורות מוחיות.

JAMA Oncol, Oct 26, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן