במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם מלנומה נתיחה, טיפול קדם-ניתוחי ב-T-VAC (או Talimogene Laherparepvec) מלווה בשיעורי הישרדות טובים יותר לאחר חמש שנים, בהשוואה להתערבות ניתוחית בלבד.
המחקר בשלב 2, בתווית-פתוחה, כלל 150 חולים עם מלנומה נתיחה בשלב IIIB עד IVM1a ונגע עורי, תת-עורי או קשרי אחד לפחות. החולים חולקו באקראי לקבלת שש מנות טיפול קדם-ניתוחי ב-T-VEC ולאחריו ניתוח, או הפניה מיידית לניתוח. החוקרים היו רשאים לבחור את הטיפול המשלים בהתאם לרצונם.
הטיפול ב-T-VEC ניתן בזריקה לתוך הנגע ביום הראשון בשבועות 1, 4, 6, 8, 10 ו-12 עד לניתוח, עד שלא נותרו עוד נגעים מתאימים לזריקה, או אי-סבילות הטיפול.
התוצא העיקרי היה שיעורי הישרדות ללא-הישנות; תוצאי סיום אחרים כללו את שיעורי ההישרדות הכוללים, הישרדות ללא-אירועים, או הישרדות ללא גרורות מרוחקות.
בשתי הקבוצות שלבי המחלה היו דומים בתחילת המחקר; 13.7% מהחולים בקבוצת ההתערבות ו-31.9% מהחולים בקבוצת ניתוח בלבד קיבלו טיפול משלים.
לאורך חציון מעקב של 63.3 חודשים, שיעורי ההישרדות ללא-הישנות עמדו על 22.3% בקבוצת ההתערבות ועל 15.2% בקבוצת הניתוח בלבד (יחס סיכון של 0.76). בקרב חולים תחת טיפול קדם-ניתוחי תועד שיפור ממושך בשיעורי הישרדות ללא-אירועים לאחר חמש שנים (43.7% לעומת 27.4%, יחס סיכון של 0.57) ובשיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים (77.3% לעומת 62.7%, יחס סיכון של 0.54).
החוקרים מדווחים עוד על שיפור בשיעורי הישרדות ללא-גרורות מרוחקות בקרב חולים בזרוע טיפול קדם-ניתוחי ב-T-VEC, בהשוואה לחולים שהופנו מיידית לניתוח.
ממצאי המחקר מדגישים את הבטיחות והיעילות של משלב T-VEC קדם-ניתוח ולאחריו ניתוח לשיפור ההישרדות בחולים עם מלנומה נתיחה, בהשוואה להתערבות ניתוחית בלבד. להערכתם, השיפור ההישרדותי נובע ככל הנראה מהשפעה אימונולוגית סיסטמית כנגד הגידול, כפי שבא לידי ביטוי בעליה בתאי CD8+ לאחר טיפול ב-T-VEC.
JAMA Oncology, Aug 10, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!