ג’ל CBD (Cannabidiol) הוביל לשיפור תסמינים רגשיים והתנהגותיים בקרב ילדים ומתבגרים עם תסמונת X שביר, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2, שפורסמו במהלך הכנס השנתי
הודעת רוש · האישור מבוסס על נתונים המראים כי Kadcyla הפחיתה בחצי את הסיכון להישנות המחלה, בהשוואה ל- Herceptin במסגרת טיפול משלים בחולות עם סרטן
התכשיר הניסיוני Alpelisib, בשילוב עם Fulvestrant (פסלודקס), הביאו לעליה של כמעט כפליים בהישרדות ללא-התקדמות, בהשוואה לטיפול ב-Fluvestrant בלבד בנשים עם סרטן שד ומוטאציית PIK3CA” כך
ישנן גישות שונות לבדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם המומלצות כיום בארצות הברית, אך אין גישת סקירה אחת העדיפה על-פני האחרות. צמד מאמרים שפורסמו בכתב העת
באימהות עם פרופיל גנטי בסיכון גבוה להתפתחות ADHD (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) והפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות ייתכן סיכון מוגבר גם להפרעות התנהגות אחרות במהלך ההיריון, אשר עשויות להשפיע
במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב Atezolizumab (טיסנטריק) עם Bevacizumab (אווסטין) הביא להארכת הישרדות ללא-התקדמות
מחקר 4S שפורסם בשנת 1994 תרם רבות להבנת חשיבות ריכוזי LDL (Low-Density Lipoprotein) והפחתת חלקיקי כולסטרול אלו נבחנה במחקרים רבים לבחינת התערבויות שונות. כיום, ישנן
תצמיד נוגדן-תרופה חדש המכוון ל-HER2, Trastuzumab Deruxtecan, הדגים יעילות מבטיחה ופרופיל בטיחות סביר בשני מחקרים בשלב I, שכללו משתתפים עם גידולים סולידיים מתקדמים, חיוביים ל-HER2,
חוקרים מדווחים כי על תוצאות מבטיחות לתכשיר הניסיוני BIIB067 או Tofersen בהאטת התקדמות ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis) על-רקע מוטאציות בגן SOD1 (Superoxide Dismutase), לאחר שממצאים
במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת Journal of Hepatology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי ריצוף כל האקסום (Whole Exome Sequencing)
שישה גורמים נקשרו עם התפתחות סרטן שד פולשני לאחר אבחנה ראשונית של DCIS (Ductal Carcinoma In Situ), מצב שפיר לרוב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש
ממאירויות שד שליליות לשלושת הקולטנים להורמונים עם מוטאציה ב-p53 ו-ER-beta (Estrogen Receptor), עשויים להגיב לטיפול בטמוקסיפן, כך עולה מסדרה של מחקרים קדם-קליניים. מצד שני, גידולים
במאמר דעה שפרסמה פרופסור קתי מילר מאוניברסיטת אינדיאנה היא התמקדה בנושא בדיקת גנטיות ותת-שימוש בבדיקות גנטיות בנשים עם סרטן שד. במאמר שפורסם בשנת 2017 בכתב
וריאנטים נדירים בגנים הקשורים לקרדיומיופתיה, בפרט TTNtv (Titin-truncating Variants), מלווים בסיכון מוגבר לקרדיומיופתיה על-רקע טיפול אונקולוגי בילדים ובמבוגרים ובשכיחות מוגברת של אירועים חריגים לבביים במבוגרים,
במחקר המתפרסם השבוע ב-NEJM , מדווח על כך ש-8 תינוקות שסבלו מתסמונת כשל חיסוני משולב חמור (SCID), המוכרת גם כ”מחלת ילדי הבועה”, הבריאו לאחר שהוחדר לגופם גן
השמנה הינה גורם סיכון חשוב יותר מגיל מוקדם בתחילת התבגרות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Neurology. מנתוני המחקר עלה
טיפולים אימונותרפיים המכוונים כנגד מסלול Programmed Death (PD) וליגנדים נלווים (PD-L1) הוכחו כטיפולים יעילים כנגד מגוון סוגי גידולים. אעפ”י כן, בחירת החולים המתאימים לטיפול על-בסיס
שיעורי בדיקות גנטיות לסרטן שד או שחלות עדיין מצויים הרבה מתחת למומלץ בהנחיות הנוכחיות, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of
בתוך חמש שנים מאבחנה של סרטן שד בשלב I או II, 21% מהנשים מפסיקות להגיע לביקורי המעקב אצל הרופאים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו
ע”פ דיווח ב”הארץ” , בצעד יוצא דופן, הורה משרד הבריאות הורה למעבדת LEM , אחת מהמעבדות הפרטיות הגדולות בישראל, להפסיק לבצע את חלק מהבדיקות לאבחון