כיצד לנבא תגובה לטיפול בברזל בחולים עם מחלת מעי דלקתית?

מקור: Alimentary Pharmacology & Therapeutics

בקרב מטופלים עם מחלת מעי דלקתית פעילה, רמות גבוהות יותר של Hepcidin בתחילת הטיפול נמצאו כמנבאות תגובה פחות טובה לטיפול בברזל, במיוחד כאשר הברזל ניתן פומית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics. בנוסף, מדדים המבוססים על רמות פריטין, ובעיקר היחס Transferrin/Log10 (Ferritin), הדגימו יכולת ניבוי טובה של התגובה לטיפול, ועשויים לשמש חלופה מעשית כאשר מדידת Hepcidin אינה זמינה.

החוקרים אספו נתונים משני מחקרים אקראיים ומבוקרים בתווית-פתוחה שנערכו במספר בתי חולים בהולנד וכללו 90 מבוגרים (גיל חציוני של 40 שנים, 58.9% נשים) עם מחלת מעי דלקתית פעילה וחסר ברזל, עם או ללא אנמיה.

המשתתפים טופלו בברזל תוך-ורידי (39 חולים), תוסף פומי מסוג Ferrous Fumarate (38 חולים) או Ferric Maltol (13 חולים); מנת טיפול תוך-ורידי נקבעה על-בסיס ריכוז המוגלובין ומשקל הגוף, תוסף Ferric Maltol ניתן במינון של 30 מ”ג פעמיים ביום למשך 12 שבועות ו-Ferrous Fumarate ניתן במינון יומי של 200 מ”ג, עם התאמת מינון לאחר התנרמלות המוגלובין בחלק מהחולים.

התוצא העיקרי היה הערך המנבא של רמות Hepcidin התחלתיות של התגובה לטיפול בברזל לאחר 12 שבועות.

תגובה לטיפול הוגדרה כעליית המוגלובין של לפחות 1.2 מילימול/ליטר או התנרמלות המוגלובין בחולים עם אנמיה משני לחסר ברזל וכרמות פריטין של מעל 100 מק”ג/ליטר עם רוויון טרנספרין מעל 20% בחולים עם חסר ברזל.

לאחר 12 שבועות, 60.9% מהחולים הגיבו לטיפול בברזל בכלל, כאשר שיעורי התגובה היו גבוהים יותר עם טיפול תוך-ורידי (84.4%) לעומת טיפול פומי (37.5% עם כל אחד משני התכשירים).

כל עליה של פי שניים בריכוז פריטין (יחס סיכויים של 0.38, p=0.002) או Hepcidin (יחס סיכויים של 0.71, p=0.003) לוותה בסיכויי תגובה נמוכים יותר לטיפול בברזל. מנגד, יחס Transferrin/Log 10 (Ferritin) ויחס Soluble Transferrin Receptor/Log 10 (Ferritin) לוו בסיכויי תגובה גבוהים יותר (יחס סיכויים של 2.95 ויחס סיכויים של 1.29, בהתאמה).

רמות Hepcidin בסיסיות הדגימו יכולת הבחנה טובה לניבוי התגובה לטיפול בברזל, עם שטח מתחת לעקומה של 0.76; הערכת רמות אלו זוהתה כגורם מנבא טוב במיוחד עם טיפול ב-Ferrous Fumarate (שטח מתחת לעקומה של 0.86), עם תוצאות פחות טובות עם טיפול תוך-ורידי (שטח מתחת לעקומה של 0.63).

רמות Hepcidin מעל 9.2 מק”ג/מ”ל ניבאו חוסר תגובה לטיפול ברגישות של 83% וסגוליות של 65%, בעוד שערך נמוך יותר (מעל 2.68 מק”ג/מ”ל) זיהה חולים הצפויים להגיב לטיפול פומי ב-Ferrous Fumarate (רגישות של 89%, סגוליות של 77%). מכאן עולה כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית פעילה וחסר ברזל קל או אנמיה קלה תתכן תועלת גדולה יותר לטיפול תוך-ורידי לעומת טיפול פומי .

החוקרים מסכמים וכותבים כי רמות Hepcidin עשויות לסייע בזיהוי חולים בעלי סיכויים נמוכים יותר להגיב לברזל, בפרט במתן פומי, בעוד שמדדים מבוססי-פריטין, דוגמת יחס Transferrin/Log10 (Ferritin), מציעים חלופה מעשית. ממצאים אלו תומכים בגישה מותאמת אישית למתן תוספי ברזל לחולים עם מחלת מעי דלקתית.

Alimentary Pharmacology & Therapeutics, July 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן