מתן מתוטרקסט במינון נמוך לקשישים עם מחלת כליות כרונית מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לתופעות לוואי חמורות הדורשות פניה לבית חולים, בהשוואה להתחלת טיפול ב-Hydroxychloroquine, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נערך באונטריו, כאשר החוקרים בחנו את הנתונים אודות מבוגרים בגילאי 66 שנים ומעלה עם מחלת כליות כרונית שלא היו תחת טיפולי דיאליזה. מחלת כליות כרונית הוגדרה בנוכחות קצב פינוי גלומרולארי נמוך מ-60 מ”ל/דקה.
מדגם המחקר כלל 2,309 חולים שהחלו טיפול במתוטרקסט במינון נמוך (5-35 מ”ג בשבוע), להם התאימו החוקרים מספר דומה של חולים שהחלו טיפול ב-Hydroxychloroquine במינון יומי של 200-400 מ”ג.
התוצא העיקרי היה הסיכון לביקור בבית חולים לאחר 90 ימים בשל מגוון אירועים חריגים חמורים, כולל דיכוי חיסוני, אלח-דם, רעילות ריאתית או כבדית.
מהנתונים עולה כי שיעורי התוצא העיקרי עמדו על 3.55% בקרב מטופלים במתוטרקסט ו-1.73% בקרב מטופלים ב-Hydroxychloroquine (סיכון יחסי של 2.05); אירועים אלו אירעו לאחר חציון של 49 ימים ו-43 ימים מהתחלת הטיפול התרופתי בשתי הקבוצות, בהתאמה.
בניתוח לפי קטגוריית קצב פינוי גלומרולארי, הסיכון לאירועים חריגים חמורים לאחר 90 ימים עלה בקרב חולים עם קצב פינוי גלומרולארי קטן מ-45 מ”ל/דקה (יחס סיכון של 2.79).
מהנתונים עולה עוד כי הסיכון לאירועים חריגים חמורים לאחר 90 ימים היה גבוה יותר בקרב מטופלים במתוטרקסט שהחלו בטיפול התרופתי במינונים של 15-35 מ”ג בשבוע, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול במינונים של פחות מ-5 מ”ג ועד 15 מ”ג בשבוע.
בחולים עם מחלת כליות כרונית שהחלו טיפול במתוטרקסט במינון נמוך נדרש מעקב פעיל, כולל בדיקות דם וצילומי חזה באופן סדיר לזיהוי סימני דיכוי חיסוני, זיהום, רעילות כבדית וריאתית.
JAMA Netw Open, Nov 27, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!