שיקולים בהחלטה מתי להפסיק לבצע בדיקות סקר לסרטן/ הוצג כאבסטרקט בכנס American Geriatrics Society

מאת ד”ר יוליה וקסמן

קלינאים נוטים להפסיק ביצוע קולונוסקופיות כבדיקת סקר לסרטן המעי הגס בהתאם להנחיות, אבל נוטים להמשיך ביצוע בדיקות סקר לסרטן שד ולסרטן פרוסטטה. תהליכי קבלת ההחלטות על הפסקות בדיקות הסקר אינם קונסיסטנטיים בין קלינאים שונים ובסוגי סרטן שונים.

במטופלים מבוגרים מאוד, היתרון בבדיקות סקר אינו ברור והנזק בבדיקות סקר יכול להיות גדול מאשר באוכלוסייה הצעירה. ההמלצה של מרבית האיגודים המקצועיים היא להפסיק בדיקות סקר לסרטן שד, פרוסטטה וקולון במטופלים שתוחלת חייהם הצפויה היא פחות מ- 10 שנים. למרות זאת קלינאים רבים ממשיכים בבדיקות הסקר בחולים שתוחלת חייהם הצפויה מתחת ל-10 שנים.

החוקרים ראיינו 30 רופאים /אחיות (primary care clinicians) על מנת לאתר את הסוגיות שמשפיעות על קבלת ההחלטות. הקלינאים היו מהדיסציפלינות הבאות: פנימית, משפחה וגריאטריה. הגיל החציוני של הקלינאים היה 48.2 שנים, 53% היו נשים, 80% היו רופאים ו- 20% אחיות (advanced practice clinicians).

קלינאים בצעו לעיתים קרובות יותר בדיקות סקר לסרטן שד ופרוסטטה מעבר לקויים המנחים לעומת סרטן המעי הגס. בסרטן שד הקלינאים ראו פחות אסוציאציה בין גיל מבוגר והנזק בבדיקת הסקר והם נטו להמליץ על ביצוע ממוגרפיות לנשים מבוגרות יותר. קלינאים עירבו יותר רופאים מומחים בהחלטה על קולונוסקופיות לעומת בהחלטה על בדיקות סקר לסרטן שד ופרוסטטה.

בקבלת ההחלטות הקלינאים שקלו נזק מול תועלת, כאשר השיקולים כללו יעילות בדיקת הסקר, הנזק הישיר בבדיקת הסקר, הנזק ההמשכי מבדיקת הסקר, הנזק הצפוי מאי ביצוע בדיקת הסקר שיגרור פספוס של סרטן מתקדם וקלות הטיפול בסרטן.  השיקול החשוב ביותר היה שונה בבדיקות הסקר השונות. קלינאים היו מודעים יותר לנזק בבדיקות סקר לסרטן המעי הגס והפרוסטטה לעומת סקר לסרטן שד ונטו לדון עם המטופלים יותר על הנזק בבדיקות הללו. לעומת זאת לגבי בדיקות סקר לסרטן שד, הדיון עם המטופלות התמקד בעיקר בהעדר התועלת בבדיקה ולא בנזק. 

קיימת מודעות בקרב הקלינאים לאבחון יתר, שהוא פרמטר חשוב מבחינת נזק בבדיקות הסקר, במיוחד בסרטן פרוסטטה. לאור עומס העבודה במרפאות, קלינאים העלו את האפשרות לניצול אחר של הזמן שמושקע בדיון בבדיקות הסקר ביצוען. 

שיקולים נוספים שגורמים לרופאים להמשיך בבדיקות הסקר: הציפיה של המטופלים לבצע את בדיקות הסקר, חשש מתביעות וחשש שהכלים הקיימים להערכת תוחלת חיים צפויה אינם מדויקים. קלינאים רבים עושים את בדיקות הסקר כחלק מרוטינה וכלל לא עוצרים ושוקלים סיכון מול תועלת.

החוקרים מציעים לקחת בחשבון בשיקולים גם פרמטרים כמו רצון המטופל, מוטיבציה והענות לטיפול.

הכתבה פורסמה ב- MEDPAGE TODAY

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן