במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לאורך עשר שנים, משלב Belimumab (בנליסטה) עם טיפול סטנדרטי ללופוס (SLE או Systemic Lupus Erythematosus) נסבל היטב, עם פרופיל תופעות לוואי התואם לפרופיל הידוע של התרופה. היעילות נשמרה עם הפחתת מינון הטיפול בפרדניזון באלו שנטלו למעלה מ-7.5 מ”ג פרדניזון ביום בתחילת הדרך.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הם ביקשו להציג את הנתונים הסופיים של טיפול ב- Belimumab לאחר עשר שנים. מדובר במחקר המשך רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, להערכת Belimumab עם טיפול סטנדרטי בחולי לופוס עם תגובה משביעת רצון במחקר המקורי. החולים קיבלו טיפול תוך-ורידי ב- Belimumab במינון של 10 מ”ג/ק”ג, אחת לארבעה שבועות.
מבין 298 חולים שלקחו חלק במחקר ההמשך, 131 חולים (44%) נותרו במעקב לאחר עשר שנים. החשיפה הכוללת ל- Belimumab עמדה על 2,154 שנות-מטופל.
אירועים חריגים נותרו יציבים או פחתו. החוקרים מדווחים על שני מקרי תמותה (זיהום ריאתי בפסאודומונס; דלקת ריאות על-רקע ציטומגלווירוס), שייתכן והיו קשורים עם הטיפול ב- Belimumab. החוקרים מדווחים כי נרשמה עליה בתגובה לפי מדד SRI (SLE Responder Index) והתלקחויות המחלה לפי הגדרת BILAG (British Isles Lupus Assessment Group) תועדו ב-72.6% מהחולים, כאשר ב-41.9% תועדה התלקחות חמורה.
מהנתונים עלה כי חלה ירידה במינון הטיפול בפרדניזון מתחילת המחקר עד לאחר עשר שנים. מבין החולים שטופלו בתחילת הדרך בפרדניזון במינון של מעל 7.5 מ”ג/יום, ב-32.6% המינון הופחת למינון של עד 7.5 מ”ג/ביום לאחר עשר שנים; ב-9.5% מהחולים (9.5/95 חולים) שטופלו בתחילת הדרך בפרדניזון במינון של עד 7.5 מ”ג/יום הועלה מינון הטיפול אל מעל 7.5 מ”ג/יום.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות וביעילות הטיפול ב- Belimumab לאורך עשר שנים בחולים עם לופוס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!