למעלה מ-25 מיליון מבוגרים בארצות הברית סובלים מכאב כרוני, אשר נקשר בעבר עם אובדנות. עם זאת, מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בהתנהגות אובדנית לא-פטאלית ולא במקרי תמותה עקב מעשי אובדנות על-רקע כאב כרוני. מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine, עולה כי כאב כרוני עשוי להיות גורם תורם משמעותית לאובדנות. גישה לטיפול איכות ומקיף לכאב והקפדה על הקווים המנחים עשויים לסייע בשיפור הטיפול בכאב ובטיחות הטיפול בחולים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את שיעורי ההימצאות של כאב כרוני במקרי תמותה משנית למעשי אובדנות ולאפיין את החולים עם ובלי כאב כרוני.
החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים ממערכת NVDRS (National Violent Death Reporting System) ואספו מידע אודות אלו שהלכו לעולמם עקב מעשה אובדני, כולל הנסיבות שקדמו לאירוע האובדני. הם התמקדו באלו שהלכו לעולמם עקב מעשה אובדנות, עם או בלי כאב כרוני, אשר מותם תועד בתקופה שבין 1 בינואר, 2003 ועד 31 בדצמבר, 2014.
מבין 123,181 מקרי התמותה עקב אובדנות שנכללו במחקר, ב-10,789 (8.8%) הייתה עדות לכאב כרוני ושיעור זה עלה מ-7.4% בשנת 2003 ל-10.2% בשנת 2014. למעלה ממחצית ממקרי האובדנות של חולים שסבלו מכאב כרוני (53.6%) היו משנית לשימוש בכלי נשק וב-16.2% מהמקרים מדובר היה במינון יתר של אופיואידים.
מומחים שהתייחסו למחקר ציינו כי למרות שמהנתונים עולה כי חלק מאלו שהלכו לעולמם עקב מעשה אובדני סבלו מכאב כרוני, שיעור הסובלים מכאב כרוני היה די דומה לשיעור הכולל של כאב כרוני באוכלוסיית ארצות הברית. מכאן עולה השאלה האם כאב כרוני הינו גורם סיכון, או שמדובר רק ברעש רקע? התשובה לכך מורכבת, אך יש לקחת בחשבון כי במחקרים של ה-CDC בארצות הברית ניתן פשוט לשאול את המטופל האם הוא סובל מכאב כרוני, אך דבר זה לא היה אפשרי במחקר זה ולכן סביר להניח כי מדובר בתת-הערכה משמעותית של היקף המטופלים שסבלו מכאב.
החוקרים ניתחו 95 מהמכתבים של החולים האובדניים עם כאב כרוני ומצאו כי 64 מהם ציינו כי כאב שיחק תפקיד מרכזי בהחלטה שלהם להתאבד. יתרה מזאת, 16.2% מהחולים עם כאב כרוני התאבדו עם מינון-יתר של אופיואידים, תרופות המצויות בשכיחות גבוהה יותר בקרב אלו הסובלים בכאב. מנגד, אמצעי זה שימש למעשה האובדני ב-3.9% בלבד מאלו ללא כאב כרוני.
המומחים סבורים כי ממצאי המחקר אינם יכולים לענות על השאלה אם כאב כרוני גורם לאובדנות, אך בהחלט יש רמזים רבים לחשיבותו במקרים אלו. בכל מקרה, הנתונים מעידים על חשיבות שיפור הטיפול בכאב כרוני, דרך מערכת משולבת לניהול הכאב, אשר ממוקדת במטופל וכוללת טיפול התנהגותי ונפשי, מעבר לטיפול תרופתי.
Ann Intern Med. Published online September 11, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!